נושאים בדיני ירושה ועיזבונות:
משרד עורכי דין ונוטריון עופר אלפסי מתמחה בסוגיות משפחה מורכבות ותקדימיות, ניהול סכסוכי משפחה מורכבים, מזונות, משמורת, ניכור הורי, אבהות, ניהול הליכים משפטיים ביחס לרכוש במשפחה, איזון משאבים, חזקת (הלכת) השיתוף, פירוק שיתוף במקרקעין, חלוקת נכסי קריירה ומוניטין, שיתוף ספציפי, ניסוח הסכמי ממון מורכבים, הסכמי גירושין, הסכמי זוגיות וכד'.
כמו כן, משרד עורכי דין ונוטריון עופר אלפסי, מתמחה בנושאים של הורות משותפת וסוגיות הנוגעות לזוגות חד מיניים, צו הורות פסיקתי, משפחות חד ורב הוריות, פונדקאות והסכמי הורות.
דיני ירושה ועיזבונות
משרד עורכי דין ונוטריון עופר אלפסי, מתמכה גם בסוגיות מורכבות של דיני הירושה, בין היתר בניסוח של צוואות מורכבות, בקשות לקיום ירושה, בקשות לקיום צוואה, צוואות הדדיות, התנגדות לצוואה, ניהול עיזבונות, ביטול של צווי ירושה וצווים לקיום צוואה, מזונות מהעיזבון, ניהול הליכים משפטים, אפוטרופסות, ייפוי כח מתמשך, נאמנות, כינוסי נכסים, ניסוח הסכמים לחלוקת עיזבון ועוד.
תביעות בינלאומיות
משרד עורכי דין ונוטריון עופר אלפסי, מתמחה גם במישור הבינלאומי, בנושאים של חטיפות ילדים, עפ"י חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים) התשנ"א-1991, גירושין בין אזרחים ממדינות שונות, תביעות להגירה, משמורת בינלאומית וסכסוכי משפחה בהיבט הבינלאומי.
דיני מקרקעין
משרד עורכי דין ונוטריון עופר אלפסי מעניק שירותים גם בדיני מקרקעין ונדל"ן, לרבות עריכה של הסכמי מכר לרכישה או למכירה של נכסי מקרקעין, (דירות ו/או נדל"ן עסקי), ירושות של נכסי מקרקעין, מיסוי מקרקעין, עסקאות קומבינציה, הסכמי שיתוף, שכירויות ועוד
שירותיי נוטריון
משרד עורכי דין ונוטריון עופר אלפסי מתמחה גם במתן שירותי נוטריון באופן מקצועי ויעיל ובהתחשבות בצרכי הלקוח.
- אימות חתימה
- אישורי תרגום
- ייפויי כוח נוטריוניים
- אישור הסכמי ממון שנכרת לפני הנישואין
- עריכה ואישור של צוואה נוטריונית
- תעודות חיים
- אישורים עבור אפוסטיל ומסמכים רשמיים
ניתן לקבל חלק משירותי הנוטריון גם באמצעות הדואר או באמצעות שליח, ללא צורך הגעה למשרד
צוואה
צוואה היא הדרך הכי מסודרת להבטיח חלוקת העיזבון בהתאם לרצונך. צוואה יכולה להתייחס לכלל הרכוש שהיה לאדם בזמן מותו, והיא עשויה לכלול הוראות ותנאים מדויקים ליישומם ולחלוקתו של העיזבון. אין הגבלה על מספר הצוואות שאדם יכול לכתוב בחייו, אך הצוואה התקפה האחרונה היא זו שמוכיחה את רצונו האחרון של המצווה ומבטלת את הצוואות שקדמו לה.
על מנת שצוואה תהיה תקפה יש לערוך אותה בזהירות, במקצועיות, ברגישות ותבונה על מנת למנוע התנגדויות לצוואה בעתיד. כל מילה בצוואה היא קריטית ועל מנת שהצוואה לא תהיה נתונה לפרשנויות שונות עליה להיות מדויקת כך שתגשים את רצון המצווה כמו שהוא.
אם ברצונך לדאוג למשפחה ובמיוחד לילדים לאחר פטירתך, עליך לערוך צוואה והדברים מקבלים משנה תוקף בזוגיות פרק ב' או בנישואין שניים ומעלה, או כאשר יש ילד עם נכות או חוסר יכולת או חוסר כשירות שיש להגן עליו.
צוואה היא הדרך הבטוחה ביותר לדאוג לחלוקת העיזבון על פי רצונו של הנפטר.
אני נשאל לעיתים מה הטעם בעריכת צוואה במקרה של זוג נשוי עם ילדים משותפים שמעוניין לחלק את עזבונו בחלקים שווים, אם ממילא זה מה שאומר חוק הירושה?
הנימוקים רבים ואמנה כמה מרכזיים:
כאשר אדם הולך לעולמו בהעדר צוואה, עזבונו מחולק על פי חוק הירושה כך:
שבן/בת הזוג הנותר בחיים יורש מחצית מעיזבונו והילדים יורשים מחצית מהעיזבון בחלקים שווים.
דוגמא: לזוג עם שני ילדים הייתה דירה במשותף וחשבון בנק ביום הפטירה עמד על יתרה של 1,000,000 ₪ :
מחצית מהדירה ממילא שייכת לבן/בת הזוג הנותר בחיים מכוח חוק יחסי ממון/הלכת השיתוף. העיזבון = למחצית הדירה השייכת למנוח/ה+ מחצית מהכספים. הדירה תחולק כך: 50% ממילא שייכים לבן/בת הזוג + המיטלטלין. 50% מעיזבונו של המנוח/ה יחולק כך: חצי יורש בן/בת הזוג הנותר בחיים ומחצית יורשים הילדים בחלקים שווים כך שכל ילד יירש 25% מהעיזבון. כלומר בסה"כ מהדירה כולה לבן/בת הזוג הנותר בחיים יש 75% מהדירה ולילדים 25% המחולקים בחלקים שווים ביניהם.
באותו אופן יחולק חשבון הבנק: 750,000 ₪ שייכים לנותר בחיים ו250,000 ₪ יחולקו בין שני הילדים בחלקים שווים.
גם אם הילדים מסורים להוריהם, לעיתים נכנסים גורמים שלישיים המשפיעים עליהם לדרוש את חלקם בירושה. לא תמיד להורה הנותר בחיים יש מספיק כסף לרכוש את חלקם של הילדים בדירה.
לעיתים ההורים עזרו כלכלית לחלק מהילדים כספים רבים בעודם בחיים ולילדים אחרים לא עזרו והם מעוניינים לערוך איזון כלכלי ביניהם.
לעיתים יש ילד עם מוגבלות שההורים רוצים לדאוג לו יותר מילדים האחרים.
לעיתים הורים מעוניינים לערוך תנאים והגבלות בשימוש בכספים או ברכוש.
כל הורה לא רוצה שילדיו יריבו לאחר מותם ורוצים להשאיר משפחה שלמה עם יחסים תקינים. בתי המשפט מלאים במשפחות שלא האמינו שאצלם שה ייקרה ושהם יריבו על כסף.
לעיתים אנו רוצים לכתוב צוואה ולהסדיר את ענייני הרכוש לאחר מותנו אך אנו דוחים את הקץ מכל מיני סיבות: פחד מעין הרע – אם אכתוב צוואה זה ייקצר את חיי, פחד שהילדים יידעו ויתערבו ועוד הרבה סיבות חיצוניות לא ענייניות. אך החיים עלולים לעיתים להפתיע ואדם נהיה לא כשיר עקב מחלה/ אירוע פתאומיים ואז הוא הופך ללא כשיר לכתוב צוואה.
לעיתים נדירות, אבל גם זה קורה, צץ יורש שבני הבית לא ידעו על קיומו! בהעדר צוואה, הוא יירש את חלקו ע"פ דין, אולם אם קיימת צוואה – הזוכים בעיזבון המנוח יהיו אלו המנויים בצוואה.
הטעמים והנימוקים מדוע רצוי וכדאי לערוך צוואה גם כשהנסיבות נראות הכי סטנדרטיות ושגרתיות רבות ומגוונות. צוואה היא הדרך הבטוחה ביותר להבטיח כי רצונך יתממש לאחר לכתך. רצוי לערוך צוואה אצל עו"ד מקצועי, שייתן מענה ופתרונות משפטיים יצירתיים לרצונותייך, יערוך צוואה ברורה והחלטית שלא תשאיר מקום לפרשנויות והתנגדויות עתידיות.
בנישואין או זוגיות פרק ב' הנסיבות ברורות למדי מדוע חובה לערוך צוואה. יודגש כי צוואה יכולה לסתור את האמור בהסכם ממון, ואפשר להוריש לבן/בת הזוג גם אם בהסכם ממון נקבעה הפרדה רכושית. הדבר נכון עוד יתר כאשר רוצים לשמר את ההפרדה גם לאחר המוות. אזי הסכם ממון לבדו לא יגן על הרכוש ויש לעגן זאת גם בצוואה.
צוואה הדדית
מהי צוואה הדדית?
צוואה הדדית, הינה צוואה שבני זוג עורכים כדי להוריש את עיזבונם זה לזה ולאחר מכן לצדדים שלישיים או ישירות לצדדים שלישיים.
לדוגמא: בני זוג יכולים לערוך צוואה הדדית, בה קובעים כי במועד פטירת אחד מהם, יעבור כל עיזבונם לבן/בת הזוג הנותר בחיים ולאחר פטירת שניהם יועבר כל עיזבונם לילדיהם המשותפים.
בני זוג יכולים אף לערוך צוואה הדדית בה יורישו את כל עיזבונם, ישירות, לילדיהם ואף צוואה שכזו יכולה להיערך כצוואה הדדית.
ניתן לערוך צוואה הדדית במסמך אחד או בשני מסמכים נפרדים.
עריכת צוואה הדדית ע"י בני הזוג מאפשרת להם להגביל ולהצר את צעדיהם בנוגע ליכולתו של כל אחד מהם לשנות את צוואתו בעתיד. לכאורה הגבלת יכולת שינוי הצוואה הינה יתרון, אולם בנסיבות מסוימות היתרון הזה עלול להוות חיסרון, כאשר הנותר בחיים מוצא עצמו במציאות שבה שינוי צוואתו הכרחי. לא תמיד ניתן לחזות מראש את נסיבות החיים, כך שהגבלת יכולת שינוי הצוואה לעיתים יוצרת קשיים.
אשר על כן, בכל מצב בו מעורבת צוואה הדדית, יחד עם מציאות בה מי מבני הזוג פעל לשינויה – יש מקום לבחון את תוקפה של הצוואה ההדדית ואת משמעות השינוי, תוקף השינוי ואפשרות תקיפת מי מהם בנסיבות המתאימות.
היתרון המרכזי של צוואה הדדית הינו הגבלת אפשרות השינוי של הצוואה, ללא ידיעת בן הזוג השני. קיימת הבחנה ברורה בין מצב בו בן הזוג המעוניין לשנות את הצוואה ההדדית פועל למען מטרה זו בעוד בן זוגו בחיים ובין אם הוא למען כך כאשר בן הזוג השני כבר נפטר.
ההגבלות החלות בשתי סיטואציות אלה, שונות במהותן ונובעות בעיקרן מהשאלה האם בן הזוג השני עדיין יכול אף הוא לשנות את צוואתו אם לאו.
כאשר מעוניינים לערוך שינוי בצוואה ההדדית או לבטלה ובן הזוג השני עדיין בחיים וכשיר קוגניטיבית – הרי שהודעה בכתב כדין ע"פ הוראות החוק, תבטל את הצוואה ההדדית. דוגמא: בני זוג שערכו צוואה הדדית ולאחר מס' שנים נמצאים בהליך גירושין ואחד מבני הזוג מעוניין לבטל את הצוואה – עליו להודיע לבן זוגו בכתב ע"פ הוראות הדין. הודעה זו מבטלת את הצוואה ומאפשרת גם לבן הזוג השני לשנות את צוואתו.
כאשר בן זוג מעוניין לבטל/ לשנות את הצוואה ההדדית כאשר בן זוגו כבר נפטר, עליו להסתלק מן העיזבון ע"י הסתלקות כללית ורק אז יוכל לערוך צוואה חדשה לעצמו. אם כבר העיזבון חולק ובן הזוג ירש את האמור בצוואה ההדדית, עליו יהיה להשיב את כל הירושה לעיזבון ורק אח"כ יוכל לערוך צוואה שונה.
חוק הירושה, מאפשר כי הצוואה הדדית תכלול הוראות השונות מהוראות חוק הירושה, באופן כזה שבן הזוג יוכל לשנות את הצוואה בין בעוד בני הזוג בחיים ובין לאחר המוות של אחד מהם. למשל: בני זוג יכולים להתנות בצוואה ההדדית כי השינוי של הצוואה על ידי מי מהם, יכול להיעשות, בעוד שניהם בחיים, אף ללא מסירת הודעה בכתב. ואף לאחר הפטירה – ללא צורך בוויתור על חלקו של בן הזוג הנקבע בצוואה ההדדית.
כל זוג יוכל להחליט איזה מהאפשרויות נכונה ומדוייקת יותר עבורו.
הצוואה ההדדית מאופיינת בהוראת "יורש אחר יורש". כלומר בד"כ נראה כי היורש הראשון הוא בן/בת הזוג הנותר בחיים. ולאחר פטירת שניהם יורשי הילדים/ צדדי ג' שונים/ יצירת הקדשים וכד'.
החוק לא מגביל את היורש הראשון להשתמש בכל מה שיירש לטובתו ולהנאתו, ככל שרוצים להגביל את הנותר בחיים מלעשות שימוש לטובתו הבלעדית בכל העיזבון יש להתנות בצוואה ההדדית ולהגביל את יכולתו בהתאם וע"י כך להבטיח כי מרבית העיזבון יעבור ליורש השני. התניות והגבלות אלו יש לערוך תוך שיקול דעת, הגיון ויצירתיות על מנת לא לפגוע בעתידו הכלכלי של בן/בת הזוג הנותר בחיים ולאזן עם האינטרסים של היורשים העתידיים. עו"ד מקצועי ויצרתי יידע לאזן את המתח בין שני האינטרסים תוך שמירה על בטחונו הכלכלי של הנותר בחיים ורצונותיהם של שני בני הזוג להוריש ליורשים המוסכמים לאחר מות שניהם.
האמור לעיל מתייחס לצוואות שנערכו לאחר שנת 2005, לאחר תיקון מס' 12 לחוק הירושה. לצוואות הדדיות שנערכו לפני 2005 חלים כללים משפטיים שונים אשר התפתחו עם הזמן בפסיקות בית המשפט.
צו ירושה/צו קיום צוואה
כאשר אדם נפטר ומותיר אחריו צוואה, יש להגיש בקשה לצו קיום צוואה לרשם הירושות במחוז מקום מגוריו האחרון של המוריש. מהות הבקשה הינה קבלת צו שיאפשר חלוקת נכסיו וכספו של המוריש בהתאם לצוואה.
אם לא הותיר המוריש צוואה אזי תוגש בקשה לצו ירושה אשר מהותה חלוקת עיזבון המוריש על פי דין, קרי; על פי חוק הירושה. בקשה זו מוגשת באותו האופן לרשם הירושה במחוז מגוריו האחרון של המוריש.
מי מגיש את הבקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה?
במקרה שיש צוואה – מגיש אחד הזוכים בצוואה.
במקרה שאין צוואה – מגיש אחד היורשים של המנוח על פי דין.
הבקשה לקבלת צו קיום צוואה/ ירושה כרוכה בתשלום אגרה ויש לצרף אליה את כל המסמכים הדרושים על פי החוק. המבקש צריך לשלוח הודעה לשאר היורשים בין אם קיימת צוואה ובין אם לאו, המודיעה כי הגיש בקשה לרשם הירושה לקבלת צו. נוסח ההודעות הוא אחיד ומופיע באתר רשם הירושה.
בנוסף, יש לצרף אישור הודעת משלוח בדואר רשום לגבי כל הודעה שנשלחה לכל יורש. כאמור לעיל, יש לצרף את כל המסמכים הנוספים הנדרשים כחוק והמפורטים באתר רשם הירושה.
צו קיום צוואה למוריש אשר מרכז חייו היה בחו"ל בשעת פטירתו – כאשר מדובר במוריש שהוא תושב חוץ, יש לצרף חוות דעת בנוגע לדין הזר.
כאשר מדובר במנוח תושב ישראל – אין צורך בהגשת תעודת פטירה, רשם הירושה מסונכרן עם נתוני משרד הפנים ורשות האוכלוסין.
ניתן להגיש בקשה לצו קיום צוואה / ירושה גם לבית הדין הרבני. אולם הגשת הבקשה לבית הדין תצריך את הסכמתם בכתב של כל היורשים / הזוכים.
אין צורך להגיש את הבקשה באמצעות עו"ד, ניתן להגיש את הבקשה באופן עצמאי. האתר נגיש, ידידותי וברור לכל אזרח. אם יש לרשם הערות הוא חוזר למבקש במייל עם הערותיו.
כל בקשה לצו קיום צוואה, מתפרסמת ברשומות, על מנת לאפשר הגשת התנגדות לצו קיום צוואה. במידה והוגשה התנגדות לצו קיום צוואה/ ירושה היא תועבר מרשם הירושה אל בית המשפט להמשך התדיינות. (ראה פרק התנגדות לצוואה/ירושה).
התנגדות לצוואה ו/או ביטול של צו קיום צוואה
אימתי תוגש התנגדות לצו קיום צוואה?
התנגדות לצו קיום צוואה – תוגש לרשם הירושה טרם ניתן צו קיום צוואה. עליה להיות מוגשת בתוך 14 ימים ממועד פרסום הגשת הבקשה לצו בעיתונות וברשומות וזוהי דרך המלך.
ביטול צו קיום צוואה – מוגשת לאחר מתן צו קיום צוואה, על הבקשה לביטול צו קיום צוואה לכלול עילות מרשימת העילות המנויות בחוק המצדיקות את העתירה לביטול.
בית המשפט ידון בבקשות להתנגדות/ביטול.
לא ניתן לטעון כי הצוואה אינה משקפת את רצון המוריש או שהצוואה אינה הוגנת ואף לא ניתן לטעון כי אינה הגיונית. רשימת העילות לפסילת צוואה הינה רשימה סגורה.
העילות להתנגדות לצוואה / לביטול צו קיום צוואה
השפעה בלתי הוגנת – יש להביא בחשבון שלא כל השפעה של היורש על המנוח תיחשב כהשפעה בלתי הוגנת. הפסיקה קבעה מבחנים להגדרה מהי השפעה בלתי הוגנת. אך כמו כל פרמטר בדיני משפחה, מי שקובע בסוף אם הראיות שהביא המתנגד לצוואה נכנסות תחת השפעה בלתי הוגנת הוא השופט היושב בדין.
טענות שיועלו ע"י המתנגד הן: המנוח ערך את הצוואה תחת איום, לחץ, כפייה או תלות בזוכה על פי הצוואה. בית המשפט יבדוק את מידת התלות של המוריש בזוכה, האם היה מבודד, האם הזוכה מנע מבני משפחה אחרים ליצור קשר עם המנוח, האם היה למנוח קשר עם אנשים אחרים ומידת עצמאותו של המנוח וכד'.
אי כשירות של המוריש/ה לבצע פעולות משפטיות – התובע יטען כי המנוח לא היה כשיר קוגניטיבית לערוך צוואה, המנוח לא הבין את משמעות הצוואה, היה חולה מאד ולא היה יכול לערוך צוואה. חשוב לדעת, שלא כל אדם שמונה לו אפוטרופוס פסול מלערוך צוואה. אדם שהוכרז כפסול דין – פסול מלעשות פעולות משפטיות. אולם לא כל אדם שמונה לו אפוטרופוס הוכרז כפסול דין.
מעורבות בעריכת הצוואה – לא כל מעורבות של הזוכה על פי צוואה תיחשב כמעורבות פסולה. לדוגמא: להסיע את המוריש לעוה"ד עורך הצוואה לא תיחשב כמעורבות פסולה. אולם נוכחות של הזוכה על פי הצוואה בחדר בזמן עריכת הצוואה או להיות עד לה תיחשב כמעורבות פסולה שתוצאתה – ביטול הצוואה.
פגמים צורניים בצוואה – החוק התיר ארבעה סוגי צוואות. לכל סוג של צוואה נקבעו כללים צורניים לעריכתה. כמו כן, נקבע בחוק לכל סוג צוואה את ההיבטים הצורניים שבלעדיהם הצוואה אינה תקפה ואת ההיבטים הצורניים שגם בהיעדרם ניתן לאשרה. המתנגד לצוואה יכול לטעון לפגמים צורניים בעריכת הצוואה ולהביא לפסילתה אך ורק בגין טיעונים טכניים. לדוגמא: אם בצוואה בכתב יד חסרה חתימה או תאריך. אם בצוואה בעדים – העדים היו מתחת לגיל 18 וכד'.
התנגדויות לצוואה או עתירה לביטולה מוגשות ע"י יורשים המרגישים מקופחים או שהודרו מהצוואה. נטל ההוכחה בתהליך ההתנגדות מוטל על המתנגד לצוואה. במקרים מסוימים ניתן להפוך את נטל ההוכחה. על כן, איסוף ראיות הינו קריטי להוכחת הטענות. חשוב לדעת כי להוביל את בית המשפט להכריע לבטלות צוואה, זוהי מלאכת אומנות הדורשת ידע עצום ותחכום בניהול ההליך כולו. שכן בניגוד להליכים אחרים, בהתנגדות לצוואה – העד המרכזי של ההליך אינו בין החיים! על כן, חשוב לדעת כי יש לבנות את האסטרטגיה לניהול ההליך כבר מתחילתו ולנווט אותו בחוכמה תוך איסוף נתונים וראיות כבר מהשלבים המוקדמים ביותר.
מה קורה אם התקבלה העתירה להתנגדות לצוואה?
כאשר בית המשפט נעתר לתביעת התנגדות לצוואת מנוח, הרי שאם קיימת צוואה קודמת אותה ביקשו לכבד הרי שהיא תהיה הצוואה התקפה. אם לא הייתה צוואה מוקדמת, הרי שהעיזבון יחולק בהתאם לחוק הירושה.
תביעת אפוטרופסות לבגיר
תביעת אפוטרופסות לבגיר מוגשת במקרים בהם נדרש לסייע לאנשים שאינם מסוגלים לדאוג לענייניהם, ויש להגן עליהם מפני ניצול ופגיעה של אחרים, או מפני פגיעה שלהם בעצמם. אם מחמת מחלה או מגבלה משמעותית שאינה מאפשרת להם לקבל החלטות שקולות, אי כשירות קוגניטיבית; דמנציה, אלצהיימר, שיטיון וכד', חוסר יכולת לטפל בעניינים כלכליים ורפואיים וכן מסיבות נוספות ואחרות.
בקשה למינוי אפוטרופוס, להבדיל מייפוי כוח מתמשך, מוגשת במקרים רבים גם ללא הסכמת האדם, כאשר מומחה, בד"כ פסיכוגריאטר, קובע שהאדם אינו מסוגל לנהל את ענייניו מסיבה מנטלית או פיזית, ונותן חוות דעתו בנדון.
בית המשפט הוא זה שיכריע בבקשה למינוי אפוטרופוס, ואם הבקשה מתקבלת, ייבחן מהו היקף האפוטרופסות: האם למנות אפוטרופוס על כל תחומי חיי האדם, או אפוטרופוסות באופן חלקי לתחומים מסוימים כמו: גוף או רכוש. למותר לציין, כי האדם שמתמנה כאפוטרופוס חייב להסכים למינוי שכן מרגע המינוי יחולו עליו בעיקר חובות.
כמו כן, בית המשפט הוא זה שקובע האם למנות לאדם אפוטרופוס קבוע או אפוטרופוס זמני. האפוטרופוס שמתמנה יכול להיות בן משפחה או קרוב, ואם אין כזה, אז המדינה ממנה אפוטרופוס חיצוני שינהל את ענייניו של האדם, כגון עמותה או עורך דין המתמחה באפוטרופסות.
תהליך מינוי אפוטרופסות לוקח זמן, בית המשפט ימנה עו"ס שתערוך תסקיר. לכן הקדימו תרופה למכה וערכו ייפוי כח מתמשך על מנת לחסוך את כל הבירוקרטיה והזמן היקר (ראה פרק ייפוי כח מתמשך).
ייפוי כח מתמשך
ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך משפטי המאפשר לאדם בגיר לקבוע כיצד יטופל ועל ידי מי יטופלו ענייניו האישיים, הרפואיים והרכושיים בעתיד אם חלילה לא יוכל לטפל בהם בעצמו, כלומר אם חלילה יגיע למצב שאינו מבין בדבר. במקרים כמו דמנציה, אלצהיימר אירע מוחי, תאונה שבעקבותיה אינו יכול להבין/לתקשר עם הסביבה וכד'.
מטרת ייפוי הכוח היא לאפשר לאדם למנות בעצמו בעודו כשיר וצלול, לבחור את איש אמונו, את האדם עליו הוא סומך, להיות מיופה כוחו, אשר יקבל החלטות בעבורו בענייניו במקרה והוא לא יוכל לקבל החלטות. על מיופה הכוח להסכים מראש לשמש כאפוטרופוס העתידי.
ניתן למנות את אותו מיופה הכוח לכל העניינים האישיים, הרפואיים והרכושיים וניתן גם למנות מספר מיופי כוח ולקבוע האם יפעלו במשותף / ביחד ולחוד. מה היקף הסמכויות והאחריות של כל אחד מהם ומי יכריע במקרה של מחלוקת. גם ניתן למנות מיופה כוח חליפי, ניתן לקבוע מנגנוני פיקוח שונים ואנשים שיהיו מיודעים על כל פעולה.
חשוב לציין כי ייפוי הכוח לא יופעל, אלא על פי הוראות החוק וההוראות שנתן הממנה במסמך. כלומר כאשר אדם אינו יכול עוד להבין בדבר ולקבל על עצמו החלטות, ויש צורך להפעיל את ייפוי הכוח, אזי מיופה הכוח ימציא אישור רפואי (בדרגה בה נקבע במסמך), ורק לאחר האישור המאשש כי האדם אינו כשיר לקבל החלטות בענייניו יופעל ייפוי הכוח.
יתרונות עריכת ייפוי כוח מתמשך: היתרון המרכזי והחשוב ביותר הינו שהאדם עצמו קובע מי יטפל בענייניו: האישיים, הרפואיים והרכושיים, האדם יכול להשאיר במסמך הוראות מפורטת לגבי כל עניין ועניין. מעניינים ברומו של עולם, כגון: היכן הוא רוצה להיות מטופל – בביתו או בבית אבות, ועד לרמת איזו מתנה לתת לנכדים ליום ההולדת בשמו.
יתרון נוסף – חיסכון בבירוקרטיה! מיופה הכוח לא יצטרך לתת דיווח לאפוטרופוס הכללי על כל פעולה שעושה אלא אם כן קבע הממנה כי עליו לדווח.
בנוסף, כאשר הממנה קובע מי יטפל בו וכיצד באופן מפורט, הדבר חוסך מריבות משפחתיות.
הממנה קובע בעצמו את מנגנוני הפיקוח על פעולות ומעשי מיופה הכוח.
כאשר אתה נמנע מלקבוע מי יהיה האפוטרופוס שלך אם חלילה תיזקק לכך, למעשה אתה מפקיר את ההחלטה בידי המדינה. האפוטרופוס שימונה הוא זה שיחליט עבורך בכלל ענייניך. למנות אפוט' לוקח זמן, ובמצבים כאלו הזמן מאד יקר, שכן בני המשפחה מנועים מלבצע פעולות בחשבון הבנק או חמור מכך לא יכולים לקחת החלטות לגבי טיפולים רפואיים (שאינם חירום) או טיפולים אישיים.
חשוב לדעת שמינוי אפוטרופוס ע"י המדינה מתבצע בצו של בית משפט, ואם קיימים חילוקי דעות בתוך המשפחה וישנם מתנגדים למינוי, הצו יתעכב עד לבירור ההתנגדות.
בחלק מהמשפחות מתחילים ויכוחים על הטיפולים הרפואיים הנדרשים, ויכוחים מי ינהל את העניינים הכספיים, לעיתים מתעוררת חשדנות ואף חוסר אמון.
את כל אלו אפשר למנוע בפשטות ויעילות בעריכת מסמך אחד שיבטיח כמה שיותר שליטה בניהול ענייניכם ביום חלילה שלא תהיו מסוגלים לעשות זאת.
ייפוי כוח מתמשך הינו תיקון חוק מתקדם שנועד להקל על בני המשפחה בטיפול ביקירם, ובראש ובראשונה להעניק לאדם את הזכות לבחור בעצמו את האדם שהוא הכי סומך עליו לקבל החלטות עבורו ולהשאיר הנחיות מפורטות המשקפות במדוייק את רצונותיו לטיפול בענייניו.
ייפוי כוח מתמשך ניתן לערוך אך ורק אצל עורך דין בעל הסמכה ייחודית לכך מאת האפוטרופוס הכללי.
מסמך הבעת רצון
מסמך הבעת רצון הינו מסמך רשמי המאפשר להורה של קטין, או לאפוטרופוס שהוא בן משפחה של החסוי, להביע את רצונו מי יהיה מחליפו, (אדם אחד או יותר) כאשר הוא עצמו לא יוכל עוד לתפקד כאפוטרופוס. ניתן לכלול במסמך גם הנחיות לעניין קבלת החלטות.
הורים לילד בעל צרכים מיוחדים, או ילדים המטפלים בהוריהם/קרוב אחר, מודאגים מהשאלה מי יטפל ביקירם במקרה ויהיו מנועים לשמש או לתפקד כאפוטרופוסים של יקירם. המחוקק מאפשר באמצעות "מסמך הבעת רצון" מאפשר להורים לדאוג לילדיהם במקרה בו לא יוכלו לטפל בהם עוד וכן לקרובי משפחה אחרים, להם הם משמשים כאפוטרופוס (למשל, להורה קשיש). המסמך מאפשר לנו לציין את מי היינו רוצים למנות במקומנו כאפוטרופוס חלופי אם וכאשר חלילה לא נוכל למלא את תפקידנו.
יודגש כי המסמך אינו מחייב את בית המשפט או רשויות אחרות למינוי האפוטרופוס שצויין במסמך, אולם יש למסמך משקל רב בהכרעת בית המשפט במינוי האפוטרופוס לחסוי. אם אין מניעה אובייקטיבית למינוי המבוקש קרוב לוודאי שבית המשפט יכבד את רצונכם.
למסמך הבעת רצון יתרונות במניעת סכסוכים עתידיים במשפחה, מי יתמנה וכד', האפשרות להשאיר מנגנון קבלת החלטות והנחיות ברורות להמשך טיפול בחסוי, מרגיעה את הממנה כי תישמר שיגרת חייו של החסוי.
מי יכול לערוך מסמך הבעת רצון?
אפוטרופוס שמונה על ידי בית המשפט ובלבד כי הוא קרוב משפחה של החסוי.
אפוטרופוס טבעי או אפוטרופוס למעשה, קרי, מי שדואג בפועל לענייניו של האדם גם ללא צו מינוי, למשל הורה לילד.
היה והממנה נבצר מלמלא את תפקידו, יש להפעיל את המסמך ולתת לו תוקף. לשם כך, יש לפנות אל בית המשפט בבקשה למנות את האפוטרופוס החלופי המצויין במסמך. כאמור לעיל, בית המשפט אינו מחויב למסמך הבעת רצון אבל ללא ספק יינתן לו משקל כבד ועדיפות ראשונה ככל שבית המשפט שוכנע כי המינוי המבוקש הינו לטובת הילד/החסוי.
לאחר המינוי, כפוף האפוטרופוס הממונה לפיקוח האפוטרופוס הכללי, על מנת לוודא כי זה ממלא את תפקידו כהלכה, באחריות ועל פי ההנחיות שהותוו לו במסמך הבעת הרצון או על ידי בית המשפט.
מסמך הבעת רצון יערך רק על ידי עו"ד אשר עבר הכשרה ייחודית של האפוטרופוס הכללי המסמיכה אותו לערוך מסמך הבעת רצון.
הסכם חלוקת עיזבון
כאשר אדם נפטר, חלוקת העיזבון בד"כ מתבצעת בהתאם לצוואה שהותיר אחריו או בהתאם לחוק הירושה כאשר הנפטר לא הותיר צוואה.
על אף צוואה או ירושה ע"פ דין, חוק הירושה מאפשר לנו לערוך הסכם חלוקת עיזבון בין יורשים, כך שהעיזבון של הנפטר יחולק אחרת. כלומר: הסכם הסותר את האמור בצוואה שהותיר הנפטר או בניגוד לירושה שהייתה מחולקת ע"פ הדין.
להסכם חלוקת עיזבון בין היורשים יתרונות עצומים הן בהיבטים המיסויים והן במניעת סכסוכים משפטיים עתידיים. ההסכם יכול לחלק את הירושה באופן הגיוני או צודק יותר, וברי כי חלוקה המושגת תוך הבנות ובהסכמה, נדיר שתגרור אחריה הליכים משפטיים. על אף היתרונות הרבים של הסכם שכזה, עליו להיות מתוכנן ומחושב בצורה כזו שניתן יהיה להפיק ממנו את היתרונות המרביים, שכן יש לזכור שלכל פעולה יש השלכות כלכליות.
הסכם חלוקת עיזבון בין היורשים ייערך רק לאחר מתן צו ירושה/צו קיום צוואה והסדרת כל הפעולות המקדמיות כמו קביעת היקף העיזבון, תשלומי חובות, כינוס זכויות ועוד.
הצדדים להסכם לחלוקת עיזבון בין יורשים יכולים להיות אך ורק צדדים שהינם היורשים. כלומר, יורשים על פי דין (במקרה והנפטר לא הותיר צוואה). להוציא יורש שביצע הסתלקות כללית מהעיזבון שאינו יכול להיות חלק מההסכם שכן כבר אינו נחשב יורש.
במקרה של הסכם חלוקת עיזבון כאשר המנוח הותיר צוואה, ההסכם יכול להיערך בין הזוכים המפורטים בצוואה ובין יורשים ע"פ דין. ככל ואחד היורשים ע"פ דין הודר במפורש בצוואה – הוא לא יוכל להיות חלק מההסכם. גם קרובים אחרים אינם יכולים להיות צד להסכם. הצדדים להסכם יכולים להיות רק חלק מהיורשים, ההסכם אינו חייב להכיל את כלל היורשים. כמו כן, ההסכם יכול להתייחס לכלל העיזבון או רק לחלקו.
הסיבות הנפוצות למוטיבציה לעריכת הסכם בין יורשים לרוב נעוצות בשיקולי מיסוי, ובכללם מיסוי מקרקעין. שכן, פעולת ההורשה, אינה מהווה עסקה במקרקעין, ולכן, הליכי העברה במסגרת הסכם חלוקת עיזבון – נחשבים לחלק מהליך ההורשה ואינם חייבים במס שבח/רכישה/היטל השבחה.
חשוב לדעת כי יש להימנע מכל חלוקה של העיזבון, ואפילו חלוקה חלקית במצב בו היורשים חפצים לערוך הסכם ביניהם לחלוקת העיזבון. כאשר מבוצעת חלוקה חלקית של העיזבון, ניתן לראות בהסכם החלוקה כהסכם בין בעלי נכסים ולא כהסכם ראשוני לחלוקה, הדבר עלול לאיין את היתרונות המיסויים של הסכם שכזה.
אין חובה בדין לאישור הסכם בין יורשים בבית המשפט, אולם, ניסיון החיים מלמד שכדאי מאד לאשרו בבית המשפט וליתן להסכם תוקף של פסק דין. קיימת חובה לאשר הסכם בביהמ"ש כאשר אחד היורשים הוא קטין, פסול דין, אדם שמונה לו אפוטרופוס.
את ההסכם ניתן לצרף לצו הירושה או לצו קיום צוואה לכל גוף או גורם אשר אמור לפעול על פי הצו והוא מהווה חלק מהוראות חלוקת העיזבון. בית המשפט והרשויות (לרבות לשכת רישום המקרקעין (הטאבו) רואים בהסכם בין היורשים ככזה הגובר על החלוקה על פי הדין ו/או הצוואה.
כאשר עורכים הסכם שבו רוצים שהחלוקה תהיה מאוזנת בין כלל היורשים, יש לשים לב כי האיזון יתבצע מהנכסים /הכספים הכלולים בעיזבון ולא ממקור חיצוני לו. לדוגמא: עיזבון הכולל כמה נכסי מקרקעין, ניתן לחלק ליורש אחד נכס מסויים ששוויו גדול וליורש האחר שני נכסים שהם שווים כספית לנכס הגדול. חלוקה מעיין זו לא תחייב במס. דוגמא נוספת: העיזבון כולל דירה וכספים ששווים שווה ערך לדירה. ניתן לחלק ליורש אחד את הדירה ולשני את הכספים. גם חלוקה זו לא תחוייב במס. אולם אם יורש אחד קיבל דירה והאחר קיבל נכס השווה פחות מהדירה ועל מנת לאזן את המצב הכספי של שני היורשים, היורש את הדירה מעביר ליורש השני כספים אישיים שלו שאינם כלולים בעיזבון, הרי שזוהי עסקה ככל העסקאות המחויבת במס ואינה עסקה בהורשה הפטורה ממס.
הסכם בין יורשים עתידיים
יורשים יכולים לערוך ביניהם הסכם בין יורשים עוד בחייו של המוריש/ה ואף לחתום עליו. ההסכם יכול לעסוק בחלוקה של נכסים וכספים שהם עתידים לרשת במסגרת עיזבון המוריש/ה. חשוב לדעת כי ההסכם אינו יכול לחייב את הצדדים לקיימו, אף אם ההסכם נחתם על ידם. מילוי הוראות ההסכם תלוי בכך שאכן יירשו את אותם נכסים / כספים של המוריש, ככל והמוריש לא הוריש ליורשים את עיזבונו, הרי שממילא ההסכם בטל.
בעבר הסכם לגבי ירושה עתידית היה אסור. אולם עם התפתחות הפסיקה והחקיקה הוכשר הסכם בין יורשים עתידיים.
חל איסור על עריכת הסכם בין יורשים טרם פטירת המוריש, כאשר מטרת יורשים אחדים הינה נישול יורשים אחרים מהעיזבון המגיעים להם כמו לשאר היורשים.
ההבדל בין הסכם בין יורשים עתידיים לבין הסכם חלוקת עיזבון (שגם הוא למעשה הסכם בין יורשים) הינו כי הסכם הירושה העתידי נערך עוד בחיי המוריש, קיומו תלוי במימוש צפייתם העתידית לירושה. הסכם חלוקת עיזבון נערך לאחר מות המוריש/ה. אם המוריש הותיר אחריו צוואה אזי הצדדים להסכם יהיו הזוכים בצוואה ויורשים ע"פ דין (לא כולל מי שהודר מהצוואה). אם המוריש לא הותיר אחריו צוואה הרי שהצדדים להסכם יהיו אך ורק יורשיו ע"פ דין של המוריש.
דוגמא להסכם יורשים עתידי: אב, אלמן, 3 ילדים. בעל 2 דירות וכספים בחשבון הבנק. שלושת ילדיו יכולים לערוך הסכם עוד בחייהם כי אם האב יוריש את עזבונו באופן לא שוויוני ביניהם אזי הם יחלקו את העיזבון באופן שוויוני.