תביעות הגירה הן מהתביעות הקשות ביותר שבית המשפט נאלץ להתמודד איתן. שכן במקרה בו מבקש אחד הצדדים להגר לחו"ל וההורה השני נשאר בארץ, למעשה זוהי בקשה לשינוי דרסטי בקשר שבין הורה לילדיו. אין חולק כי זוהי סוגייה רגישה ומורכבת הדורשת לאזן בין הרצונות המתנגשים של ההורים.
מכל מקום, עקרון העל שינחה את בית המשפט בהכרעה בתביעות הגירה הוא עקרון: "טובת הילד". במקרים אלו, שמירה על טובת הילד סבוכה ותקבע לפי נסיבות המקרה הספציפי ולשם בחינת טובת הילד, בית המשפט ימנה גורמי מקצוע ומומחים שונים ככל שיידרש.
מצד אחד, לא ניתן למנוע את זכותו של הורה להגר למדינה אחרת, אם מסיבות כלכליות, זוגיות חדשה, אם מסיבות אחרות וכד'. מצד שני, זכותו של ההורה השני לגדל את ילדיו ולהיות עימם בקשר רציף. בדרך כלל תביעות הגירה מלוות בעצימות גבוהה של רגשות שכן הכרעה לכאן או לכאן תהווה שינוי דרסטי בחיי אחד מן ההורים ועלולה לטלטל את חייו.
בסמכות בית המשפט להכריע כי הילדים יהגרו למדינה אחרת על אף התנגדותו של ההורה השני. ההכרעה תתקבל מתוך שכלול הנסיבות בהן משוכנע בית המשפט כי זוהי טובת הילד.
חשוב לדעת כי העברת הילדים למדינה אחרת, ללא הסכמת ההורה השני, או היתר מבית המשפט, עלולה להיחשב למעשה של חטיפת ילדים. למעשה זה השלכות רבות ומרחיקות לכת, כגון: הזכות לפעול בהליכים להשבת הילדים לארץ (בין היתר במסגרת אמנת האג), ההורה החוטף חשוף לעמידה לדין פלילי בגין חטיפה.
ראינו אם כן כי טובת הילד הינה השיקול המרכזי העומד בפני בית המשפט בבואו להכריע בתביעות הגירה. כיצד בוחן בית המשפט את טובת הילד?
כמו בכל תביעה, טובת הילד מורכבת מנסיבות ספציפיות של המקרה, כל מקרה הוא לגופו ומה שטוב לילד אחד לא בהכרח טוב לילד אחר.
בית המשפט מסתייע במומחים שונים כגון: עו"ס לסדרי דין, אפוטרופוס לדין ומומחה פרטי (פסיכולוג/פסיכיאטר), על מנת לגבש מסקנה מהי טובת הילד. אין הכרח כי בית המשפט יערב את שלל המומחים בתביעה אחת.
בתום בחינת המומחה את ההורים, הילדים וסביבת הילדים, מגיש המומחה את עמדתו וממצאיו לבית המשפט. יש לציין כי לחוות דעת המומחים משקל רב ומשמעותי בהכרעת בית המשפט.

רשימת השיקולים להכרעה בתביעות הגירה אינה רשימה סגורה ובית המשפט שוקל את מכלול השיקולים הרלוונטיים בהתאם לכל מקרה.
להלן רשימת השיקולים המרכזיים המופיעים בפסיקות השונות שבית המשפט בוחן בסוגיות הגירה:
לגיטימיות ההגירה – מהי הסיבה שבגינה מבקש ההורה להגר, האם אין פתרונות אחרים להגשים את מטרת ההורה המבקש להגר ללא ביצוע הגירה.
מיקומה של מדינת היעד – האם מדינת היעד הינה מדינה מערבית ומפותחת שתספק לילד שירותי בריאות וחינוך תקינים, או מדינת עולם שלישי שלא תספק תנאים אלו.
המרחק הגיאוגרפי – חשיבות מרובה למרחק הגיאוגרפי שכן ככל שמדינת היעד קרובה יותר, קל יותר לשמר קשר רציף עם ההורה השני, ואין הדבר דומה להגירה למדינת יעד רחוקה שטיסה אליה כרוכה בשעות מרובות, טיסות קונקשיין, משאבים כלכליים רבים וכד'.
מסוגלות הורית – האם ההורה המבקש להגר בעל מסוגלות הורית מתאימה? האם הוא מסוגל לספק לילדיו סביבה יציבה, מכילה, תומכת הן בפן הכלכלי והן בפן הריגשי. באותו אופן תיבחן גם מסוגלות ההורה המתנגד להגירת הילדים.
טיב הקשר של כל הורה עם הילדים – המומחה בוחן מהו סוג וטיב הקשר של ההורה עם הילדים. לאיזה הורה יש קשר מיטיב יותר עם הילדים. איזה הורה דומיננטי יותר בחייהם.
שימור וחיזוק הקשר עם ההורה השני – איזה הורה יישמר את הקשר עם ההורה השני בצורה מיטבית יותר, המומחה בוחן את ההבנה של כל הורה לחשיבות שמירת הקשר הבריא והרציף של הילדים עם ההורה השני, כמו כן, המומחה בודק האם ההורה יעשה מאמצים לטפח קשר זה. המומחה יבדוק האם להורה המבקש להגר ישנה תוכנית כיצד לשמר ולחזק את הקשר של הילדים עם ההורה השני הן באמצעים טכנולוגיים והן באמצעות ביקורים בארץ.
סיכויי הקליטה במדינת היעד – המומחה בודק מהם הסיכויים כי הילד יסתגל וייקלט בצורה מוצלחת במדינה אליה מבקש ההורה להגר, כמו גם עד כמה המעבר יתרום להתפתחותו, או לחילופין יזיק לו.
גיל הילדים – אם עסקינן בילד בגיל ההתבגרות, ניתוק ילד מסביבתו המוכרת ומחבריו יכולה להשפיע עליו לרעה. עוצמתם של הקשרים החברתיים של הילד עשויה להשפיע על קליטתו של אותו ילד במדינת היעד.
זיקתו הכללית של הילד לישראל – כמה קשור הילד לסביבת החברים, המסגרת החינוכית, שאר קרובי המשפחה, סבים וסבתות, בני דודים, דודים וכיוצ"ב, ואיך ישפיע הניתוק מסביבה זו על הילד.
רצון הילד: ככל שהילד בוגר דיו כדי להבין את משמעות ההגירה והשלכותיה, בית המשפט נותן משקל רב גם לעמדתו של הילד. השופט ייפגש עמו וינסה להבין מהי עמדתו ומהי טובתו של הילד הספציפי במקרה הספציפי. אולם, כאשר מדובר בילדים קטנים שאין אפשרות לשוחח עמם כלל או השיחה חסרת משמעות –בית המשפט בדרך כלל ימנה אפוטרופוס לדין במטרה לבחון מהי טובתם של הילדים במנותק מהאינטרסים המנוגדים של הוריו.
בחינת הסכם גירושין / פסק דין – האם ההורים הסכימו ביניהם בהסכם הגירושין או בפסק דין בעניינם היכן יהיה מרכז חייו של הילד. האם נקבע כי לאחד ההורים אחריות הורית לקבוע היכן יתגוררו הילדים? מה יהיה מרכז חייהם? האם נקבע שמרכז חיי הילדים ייקבע בהסכמה? ככל ונחתם הסכם גירושין המתייחס למרכז חיי הילדים, סעיפיו ייבחנו בדקדקנות. לחלופין ייבדק אם בפסק דין שניתן בעניין קיימת התייחסות לנושא.
מצבם הכלכלי של ההורים– המצב הכלכלי נבחן בשני היבטים: הראשון – הבטחת רמת חיים נאותה לילד העתיד להגר או העתיד להישאר. ההיבט השני – מצב כלכלי טוב יאפשר שמירה על רצף ביקורים בישראל ואילו כאשר המצב הכלכלי לא יהיה טוב ברי כי ביקורים אלו לא יתקיימו.
שמירה על צביון יהודי – ככל והדבר חשוב למי מההורים תיבחן גם שמירת השפה, התרבות והיהדות. תישקלנה המסגרות החינוכיות אליהם מתכוון לשלוח ההורה המהגר את הילדים, תיבחן סביבת המגורים והקשר עם הקהילה היהודית.
השפעת תוצאות ההכרעה בסוגיית ההגירה על ההורה שהילדים לא יגדלו עימו – בית המשפט ינסה להעריך מהי ההשפעה הנפשית הצפויה לכל הורה במידה ובית המשפט ייסרב / ייעתר לתביעת ההגירה. שיקול זה נלקח בחשבון מהטעם כי למצבו הנפשי של ההורה השפעה משמעותית על טובת הילד במיוחד כאשר הילד קשור מאד להורה שעלול להיפגע עד מאד מההחלטה הכפויה של בית המשפט.