דיני משפחה
תוכן עניינים דיני משפחה :
- ישוב סכסוך
- עיכוב הליכים
- מרוץ סמכויות
- כתובה
- ידועים בציבור
- התרת נישואין
- מזונות ילדים
- מזונות אישה
- מדור ספציפי
- מזונות משקמים
- מה דינה של ידועה בציבור?
- פירוק שיתוף
- איזון משאבים
- חזקת השיתוף / הלכת השיתוף
- תביעה לפסק דין הצהרתי
- שיתוף ספציפי
- נכסי קריירה / מוניטין אישי / פערי השתכרות/הון אנושי
- משמורת וחלוקת זמני שהות
- ניכור הורי
- נוהל הנשיאה
- תביעת אבהות
- צו הורות פסיקתי
- תביעת אפוטרופסות בלעדית לקטין:
- הסכם ממון
- הסכם חיים משותפים/הסכם זוגיות
- הסכם שלום בית לחילופין גירושין
- הסכם גירושין
משרד עורכי דין ונוטריון עופר אלפסי מתמחה בסוגיות משפחה מורכבות ותקדימיות, ניהול סכסוכי משפחה מורכבים, מזונות, משמורת, ניכור הורי, אבהות, ניהול הליכים משפטיים ביחס לרכוש במשפחה, איזון משאבים, חזקת (הלכת) השיתוף, פירוק שיתוף במקרקעין, חלוקת נכסי קריירה ומוניטין, שיתוף ספציפי, ניסוח הסכמי ממון מורכבים, הסכמי גירושין, הסכמי זוגיות וכד'.
כמו כן, משרד עורכי דין ונוטריון עופר אלפסי, מתמחה בנושאים של הורות משותפת וסוגיות הנוגעות לזוגות חד מיניים, צו הורות פסיקתי, משפחות חד ורב הוריות, פונדקאות והסכמי הורות.
דיני ירושה ועיזבונות
משרד עורכי דין ונוטריון עופר אלפסי, מתמכה גם בסוגיות מורכבות של דיני הירושה, בין היתר בניסוח של צוואות מורכבות, בקשות לקיום ירושה, בקשות לקיום צוואה, צוואות הדדיות, התנגדות לצוואה, ניהול עיזבונות, ביטול של צווי ירושה וצווים לקיום צוואה, מזונות מהעיזבון, ניהול הליכים משפטים, אפוטרופסות, ייפוי כח מתמשך, נאמנות, כינוסי נכסים, ניסוח הסכמים לחלוקת עיזבון ועוד.
תביעות בינלאומיות
משרד עורכי דין ונוטריון עופר אלפסי, מתמחה גם במישור הבינלאומי, בנושאים של חטיפות ילדים, עפ"י חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים) התשנ"א-1991, גירושין בין אזרחים ממדינות שונות, תביעות להגירה, משמורת בינלאומית וסכסוכי משפחה בהיבט הבינלאומי.
דיני מקרקעין
משרד עורכי דין ונוטריון עופר אלפסי מעניק שירותים גם בדיני מקרקעין ונדל"ן, לרבות עריכה של הסכמי מכר לרכישה או למכירה של נכסי מקרקעין, (דירות ו/או נדל"ן עסקי), ירושות של נכסי מקרקעין, מיסוי מקרקעין, עסקאות קומבינציה, הסכמי שיתוף, שכירויות ועוד
שירותיי נוטריון
משרד עורכי דין ונוטריון עופר אלפסי מתמחה גם במתן שירותי נוטריון באופן מקצועי ויעיל ובהתחשבות בצרכי הלקוח.
- אימות חתימה
- אישורי תרגום
- ייפויי כוח נוטריוניים
- אישור הסכמי ממון שנכרת לפני הנישואין
- עריכה ואישור של צוואה נוטריונית
- תעודות חיים
- אישורים עבור אפוסטיל ומסמכים רשמיים
ניתן לקבל חלק משירותי הנוטריון גם באמצעות הדואר או באמצעות שליח, ללא צורך הגעה למשרד
ישוב סכסוך
בחודש יולי 2016 נכנס לתוקף החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה-2014. עם כניסתו של החוק, הוא שינה חלק ניכר מכללי המשחק שהיו נוהגים עד כה, בכל הקשור לסכסוכי גירושין.
על פי החוק, להסדר התדיינות בסכסוכי במשפחה, בני משפחה שנתגלע ביניהם סכסוך, בנושאים שיפורטו בהמשך, לא יוכלו להגיש תביעה לערכאה משפטית, בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, לפני שפתחו קודם בהליך ליישוב סכסוך בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.
החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה, נועד לסייע לצדדים לסיים את הסכסוך במשפחה, בדרכי נועם ומחוץ לכתליי בית המשפט. בנוסף עקב ריבוי ההליכים והסכסוכים במשפחה, המתנהלים בבתי המשפט ובבתי הדין, אשר מלווים, לא פעם, ברגשות שליליים האחד כלפי השני, וגורמים להליכים המשפטיים להימשך, לעיתים גם שנים רבות, יוצרים נזק עצום, כלכלי ורגשי, על הצדדים ועל הילדים, החוק נועד לצמצם את העומס על בית המשפט ובתי הדין ומחייב את הצדדים בהדברות, עוד בטרם הגישו תביעה בבית המשפט או בתי הדין הדתי.
בהתאם לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה- 2014, עוד בטרם הגשת תביעה לבית המשפט או לבית הדין הדתי, על התובע לפתוח קודם בהליך ליישוב סכסוך.
עם הגשת הבקשה חלה תקופה של עיכוב הליכים, אשר במהלכה הצדדים לא יכולים לפנות לערכאות משפטיות, למעט בעניינים דחופים אשר מפורטים בהמשך.
לאחר הגשת הבקשה, הצדדים יוזמנו ליחידת הסיוע שליד בית המשפט, לעד 4 פגישות מהו"ת, (מידע, הערכה ותיאום), בהן ינסו בעלי מקצוע של יחידת הסיוע לסייע לצדדים לגשר על המחלוקות ולנסות להגיע להסכמות בין הצדדים, ללא התערבות הערכאה השיפוטית. בנוסף, אנשי המקצוע ביחידת הסיוע יסבירו לצדדים על הדרכים הנוספות לסיים את הסכסוך, בדרכי שלום ובהסכמה. ההליך אינו כרוך בתשלום.
בפגישת המהו"ת הראשונה יגיעו הצדדים לבדם וללא עורך דין. החל מהפגישה השנייה, הצדדים יכולים להיות מיוצגים על ידי עורכי דין בהליך ביחידת הסיוע.
אם הליך יישוב הסכסוך לא צלח, לצד שהגיש את הבקשה שמורה הזכות להגיש ראשון את התביעה לערכאה לבחירתו, בתוך פרק זמן מוגדר. אם לא הוגשה תביעה בפרק זמן זה, יכול הצד השני להגיש תביעה לערכאה לבחירתו.
בני זוג אינם מחויבים להגיע לכל ארבע פגישות המהות, והם יכולים להודיע, כי ניסיונות הגעה להבנות לא עלו יפה והם מבקשים לסגור את התיק. במקרה כזה, התיק ייסגר 60 ימים, לאחר הגשת הבקשה ליישוב סכסוך.
ככל והצדדים מעוניינים להאריך את עיכוב ההליכים, הם יכולים להגיש בקשה מוסכמת להארכת תקופת עיכוב ההליכים, לבית המשפט או לבית הדין, בה הם מבקשים להאריך את עיכוב ההליכים ולעכב את סגירת התיק ליישוב סכסוך, (מעבר ל-45 ימים שבחוק), בכדי לתת הזדמנות אמיתית להידברות. במקרה זה, הצדדים יכולים להמשיך ולנהל מו"מ באופן עצמאי, (הם אינם חייבים לקיימו ביחידת הסיוע).
ההזמנה לפגישת מהו"ת ביחידת הסיוע, דינה כהזמנה לדיון בבית המשפט או בבית הדין הרבני וחלה חובה על שני הצדדים להגיע לפגישה זו. צד להליך אשר לא יגיע לפגישת מהו"ת לא יוכל להגיש תביעה בענייני סכסוך משפחתי לאחר תום תקופת עיכוב ההליכים.
עיכוב הליכים
כל הפגישות ביחידת הסיוע יתקיימו בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה.
מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, נספרים 45 ימים, בהם לא ניתן לאף אחד מהצדדים להגיש תביעות. זוהי תקופת עיכוב ההליכים. מטרת תקופה זו לתת הזדמנות אמיתית למו"מ בין הצדדים . ישנה אפשרות להאריך התקופה ע"י יחידת הסיוע, פעם אחת, ב-15 ימים ובסה"כ 60 ימים.
ניתן לבקש בהסכמה, להאריך את עיכוב ההליכים, אך מספר פעמים והערכאות השיפוטיות נענות לבקשות אלו.
בתקופת עיכוב ההליכים, ניתן להגיש אך ורק בקשות דחופות המפורטות בחוק, שמטרתן לתת סעד זמני דחוף, או סעד לשמירת המצב הקיים.
בתום תקופת עיכוב ההליכים, נספרים 15 ימים נוספים, בהם הצד שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך, רשאי לבחור להיכן להגיש את תביעתו – לבית המשפט או לבית הדין הרבני. אם לא הגיש תביעות, אזי בתום ה-15 יום, רשאי הצד השני להגיש גם הוא תביעות לאיזו ערכאה שייבחר.
מאז נכנס החוק לתוקף, עלה באופן משמעותי מספר הזוגות המסיימים את הסכסוך ביניהם מחוץ לערכאות השיפוטיות. בין אם באמצעות יחידת הסיוע, בין אם באמצעות גישור פרטי. הצדדים מודעים לכך כי ממילא יישלחו לנהל מו"מ לפני ההליכים המשפטיים ולעיתים אף אם מלכתחילה לא חשבו כי יוכלו לתקשר ביניהם ולצלוח מו"מ, הופתעו לטובה וסיימו את ההליך בשלום.
סיום הליך בהסכם יעיל הן בפן הכלכלי והן בפן הרגשי – כולם יוצאים מורווחים, במיוחד אם ישנם ילדים מעורבים.
מומלץ להיוועץ בעו"ד, כבר בשלב זה, על מנת להבין את זכויותיך וינהל את ההליך ברגישות, תוך שמירה על האינטרסים שלכם, בנסיבות הספציפיות של אותו הליך.
מרוץ סמכויות
לכל סוגייה משפטית ישנה את הערכאה השיפוטית המוסמכת לדון בה, פרט לענייני משפחה, להם קיימות בישראל שתי ערכאות שיפוטיות, בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני.
בעקבות מצב זה, נוצרה תופעת מרוץ הסמכויות בין הצדדים, בה יעדיף כל צד, שיתנהל ההליך בעניינו. בציבור רווחת הדעה, כי לגבר עדיף להתדיין בבית הדין הרבני ולאישה עדיף להתדיין בבית המשפט, אך למעשה, אין באמת עדיפות הקשורה למגדר וזה קשור בעיקר לנסיבות המקרה הספציפי והאסטרטגיה של עורך הדין המייצג, הן שיכריעו היכן כדאי להתדיין.
בכל הנוגע לענייני הנישואין וגירושין, (מתן גט), לבית הדין הרבני הסמכות בלעדית, אך ביתר העניינים, ישנה סמכות מקבילה, אולם, סמכותו של בית הדין הרבני, אינה אוטומטית בנושאים מסוימים, (לדוגמא: מזונות ילדים), וסמכותו תלויה בתנאים מסויימים, בהתקיימם בית הדין קונה סמכות ובהעדרם לא תהיה לו סמכות לדון.
לעיתים מוגשות תביעות רק בשאלת הסמכות של הערכה השיפוטית.
במצב בו לשתי הערכאות נתונה הסמכות, מרוץ הזמן הוא שיכריע בקניית הסמכות, כלומר, הערכאה שתדון בתביעה, היא זו אשר הוגשה אליה התביעה קודם, כלומר, אין כאן דיון מהותי איזה טריבונל הוא המתאים ביותר להכריע בסוגיה המשפטית, אלא בעניין טכני, מי מבני הזוג הקדים ופנה לאחת מן הערכאות ראשון.
החוק להסדר התדיינות במשפחה (יישוב סכסוך) שינה את פני מרוץ הסמכויות והפך אותו באופן כזה, שמי שמגיש בקשה ליישוב סכסוך ראשון תינתן לו קדימות לבחור, לאיזו ערכאה להגיש את תביעותיו בתום תקופת עיכוב ההליכים. ועל כן ערכאה זו תקנה סמכות.
בית המשפט פוסק על פי הדין האזרחי ואלו בית הדין פוסק במקרים מסויימים על פי הדין הדתי, ולכן ייתכנו תוצאות שונות לעובדות מקרה דומות ולערכאה שתוגש התביעה, יש לעיתים משמעות מהותית.
מטבע הדברים, כאשר הפסיקה מתבססת על דין שונה, יהיו תוצאות משפטיות אחרות ואז, זהות הערכאה הופכת לקריטית. פירושו של דבר הוא כי תביעה אחת, בעלת אותן עובדות וטענות משפטיות, יכולה להסתיים בתוצאה אחת בבית הדין הרבני ובתוצאה אחרת לגמרי בבית המשפט לענייני משפחה.
עו"ד מנוסה ייתן לך ייעוץ מקצועי ויכווין אותך על פי נסיבות המקרה איזו ערכאה עדיפה.
כתובה
כְּתובָּה היא מסמך משפטי מחייב שנלווה לקידושין, אשר בו מפורטים חובות הבעל כלפי אשתו, ובעיקר התחייבותו הכספית במקרה שתגורש או תתאלמן. כיום נהוג להעניק את שטר הכתובה לכלה במהלך מעמד החופה.
דומה שכתיבה בימים אלה על כתובה, משול לעיסוק בנושא שאבד עליו הכלח מחמת חוסר הרלבנטיות שלו לימינו. אכן, לא ניתן להתעלם מכך, שמוסד הכתובה הלך ואיבד מחשיבותו לאורך השנים, קל וחומר לאחר חקיקתו של חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973 (להלן: "חוק יחסי ממון") והסדר איזון המשאבים שקבוע בו.
יתרה מכך, הכתובה הינה חוזה לכל דבר ועניין, אך במרוצת השנים התפתח במחוזותינו הנוהג לפיו, זוגות שנישאו כדמו"י נוהגים לוותר על הכתובה במסגרת הסכמי ממון או במסגרת הסכמי הגירושין. נוהג זה מדגיש ביתר שאת את ההנחה, לפיה הכתובה כבר אינה רלבנטית היום כפי שהייתה בעבר, ועל-כן לא נלקחת הכתובה בחשבון איזון המשאבים בין בני זוג. גם בתי-הדין הרבניים ובתי-המשפט, ככלל, מפרשים את הכתובה בצמצום ונוהגים שלא לחייב את הבעל בעיקר הכתובה ובתוספת כתובה. נראֵה שלא בכדי השתרשה במחוזותינו האמירה שאין לאפשר איזון משאבים בדרך של "כפל מבצעים" לטובת האישה.
בנוסף לאמור, גם לפי חוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הירושה"), יש לנכות את סכום הכתובה מחלקה של האישה כיורשת, ובלבד שסכום הכתובה נמוך מן המגיע לה מכוח חוק הירושה. דברים אלה מלמדים אותנו, שגם המחוקק סבור שאין ליתן לאלמנה לקבל את חלקה בעיזבון, ובנוסף לקבל מתוך העיזבון גם את כתובתה.
טעות רווחת בציבור הינה לייחס לכתובה ובמיוחד לסכום הנכתב בה משמעות טקסית בלבד שנועדה בעיקרה עשיית "רושם" מצד בני הזוג. לעיתים גובה הסכום הנכתב בכתובה מתורגם ע"י בני הזוג באופן כזה שככל שהסכום גבוה יותר כך האהבה חזקה ואמיצה יותר. יוצא אפוא, כי הצורך להרשים את בן/בת הזוג, גורם לכך כי נרשמים בכתובה סכומים של מאות אלפי שקלים ואף מיליוני שקלים ובמיוחד אם מבקשים מהרב המחתן להקריא בחופה בקול רם את גובה הסכום שנכתב.
אז דעו לכם כי בניגוד לדעה הרווחת בציבור, לכתובה יש משמעות חוזית והסכמית מחייבת. הכתובה הינה שטר חוב. הכתובה הינה מסמך משפטי המעיד על התחייבויותיו של הבעל כלפי אשתו במעמד הנישואין. זכרו כי הכתובה נחתמת בפני שני עדים ונמסרת לאישה! ומקובל כי הכתובה נשארת ברשות האישה ובמשמורתה. מועד יצירת התחייבות הכתובה הוא ברגע הנישואין ומועד פירעונה הוא עם סיום הנישואין במקרה של גירושין או במקרה פטירה..
הכתובה הינה חלק מטקס הנישואין הדתי, שני אדנים עיקריים מהווים את בסיס הרציונל של רעיון הכתובה. הראשון: יציבות הנישואין – " שלא תהא קלה בעיניו להוציאה", קרי: שהבעל לא ימהר לגרש את אשתו על כל מריבה קטנה ויזכור כי אם יעשה כן יהיה עליו לשלם את כתובתה. הרציונל השני: בטחונה הכלכלי של האישה – האישה זכאית לכתובתה גם לאחר פטירת בעלה, על כן, הסכום הנקוב בכתובה נועד להבטיח את פרנסת האלמנה, זכות זו עוגנה גם בחוק הירושה.
כאשר בעל נדרש לשלם את סכום הכתובה לאשתו אזי ייערך שערוך של סכום הכתובה. ישנם זוגות שהתחתנו בתקופה בה הסכומים נכתבו בלירות. על כן, סכום הכתובה ישוערך לערכו הריאלי כך שמקבלת הכתובה לא תצא נפסדת. הצמדת הסכום לריבית נתונה לשיקול דעתו של ההרכב היושב בדין.
תביעה לסכום הכתובה במקרה של גירושין תוגש לבית הדין הרבני בלבד. תביעה לכתובה כנגד עיזבון הבעל יכולה להיות מוגשת לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה.
בבית הדין הרבני קיימת רשימת עילות שהינה רשימה סגורה המכילה שלל עילות מתי אישה עלולה לאבד את זכאותה לכתובה, כך גם עילות אימתי בעל ישלם את מלוא הכתובה או חלקה.
להלן סיבות אחדות אימתי אישה תאבד את זכותה לכתובה – אם בגדה בבעלה, עשתה מעשה כיעור, עברה על דת יהודית, עזבה את בית בעלה ללא סיבה מוצדקת, מסרבת לקיים את חובותיה לבעלה, ועוד עילות רבות…
הבעל ישלם את כתובת האישה אם הוא יזם את הגירושין כאשר אין בידו עילת גירושין מרשימת העילות המנויה בבית הדין. אם הוכח כי הוא "רועה זונות", אלים, אם הוכח כי הוא הסיבה לגירושין ועוד כהנא וכהנא עילות.
אם כן, הכתובה הינה שטר התחייבות לכל דבר ועניין הנבחן במועד פקיעת הנישואין האם יש לפרוע אותו, אולי רק את חלקו ואולי לא ייפרע כלל. כל מקרה לגופו ולנסיבותיו!
חשוב לדעת! אין כפל מבצעים! אישה לא תקבל את כתובתה אם היא מקבלת בנסגרת איזון המשאבים בין בני הזוג סכום הגבוה מכתובתה.
לא תמיד מומלץ לתבוע את הכתובה, השיקולים תלויי נסיבות המקרה. עו"ד מנוסה יוכל להמליץ ולכוון אימתי לתבוע ומתי נכון יותר לוותר על תביעה זו.
ידועים בציבור
ידועים בציבור הם בני זוג המקיימים יחדיו מסגרת משפחתית, אך אינם נשואים זה לזה.
הגדרת בני זוג כידועים בציבור היא דרך של המדינה להחיל זכויות וחובות שהמדינה מעניקה לזוגות נשואים, על בני זוג אשר אינם מעוניינים או אינם יכולים להינשא על פי חוקי המדינה. סטטוס הידועים בציבור משמש גם בני זוג שאינם רשאים להינשא זה לזה, בהתאם לחוקי הנישואים, למשל כאשר בני הזוג הם בני אותו המין, או במקרה שאחד מבני הזוג נשוי לאחר. פעמים רבות סטטוס הידועים בציבור מוחל על בני זוג הרשאים להינשא זה לזה, אך אינם מעוניינים בכך, לעיתים ללא שבני הזוג מודעים לחובות שסטטוס זה מחיל עליהם.
מבחינות מסוימות זוכים ידועים בציבור, (בני מינים שונים ולעיתים גם בני אותו המין), לזכויות דומות לאלה של בני זוג נשואים, לדוגמה: הגרלת מחיר למשתכן מיועדת בין היתר לזוגות נשואים, אך גם המצהירים על ידועים בציבור זכאים לכך.
יודגש כי כל האמור בפרק זה לעניין ידועים בציבור גבר ואישה, חל גם על זוגות חד מיניים.
מי נחשב/ת כידוע/ה בציבור?
כמו נושאים אחרים בדיני המשפחה, התשובה אינה חד משמעית, מורכבת ותלוית נסיבות ונתונים ספציפיים של בני הזוג.
ראשית, ידועים בציבור הינם זוג שחי יחד והחליט לא להינשא מסיבותיו שלו בין מטעמים אידיאולוגיים / כלכליים / מניעות הלכתית ובין מסיבות אחרות, כאשר אף אחד מבני הזוג אינו נשוי לצד ג'. (ניתן להכיר בנסיבות נדירות כידועים בציבור גם כאשר אחד הצדדים היה נשוי בנישואין "על הנייר").
עם הזמן והתפתחות הפסיקה נקבעו מבחנים להחלת הגדרת ידועים בציבור. יודגש שוב, כי ייתכן מצב בו אותם פרמטרים קיימים אצל שני זוגות שונים, האחד יכול שייכנס תחת הגדרת הידועים בציבור והשני לא.
בפסיקה נקבעו שני מבחני סף מצטברים: חיי משפחה וניהול משק בית משותף. שני זוגות העונים על אותם פרמטרים יכול וזוג אחד יוכר כידוע בציבור והשני ייחשב כזוג החי בדירה ללא הכרה כידועים בציבור.
המבחן הראשון של "חיי משפחה" מורכב מחיים אינטימיים, חיי אישות כבעל ואישה, המושתתים על יחס של חיבה ואהבה ומסירות מהם ניתן ללמוד שאלו קשרו את גורלם זה בזו. לעניין זה יש להתחקות אחר אומד דעתם של הצדדים לעניין קביעות הקשר ומיסודו או העדר המיסוד. תקופת חיים משמעותית מהווה אינדיקציה מרכזית לאומד דעתם של הצדדים לקיים קשר קבוע ארוך טווח נושא חובות וזכויות הדדיות, ולפיכך הינה מרכיב בעל משקל רב בבחינת קיומם של "חיי משפחה".
המבחן השני הוא ניהול משק בית משותף שלא מבוסס מתוך צורך של נוחות וכדאיות כלכלית, אלא כפועל יוצא וטבעי של המבחן הראשון "חיי המשפחה "המשותפים, כנהוג וכמקובל בין זוגות הדבקים אחד בשנייה וקשרו עצמם בקשר של גורל חיים.
הפסיקה כבר הכירה גם בזוגות שאינם חיים תחת אותה קורת גג כידועים בציבור. בית המשפט ייבחן את מכלול הנסיבות מדוע בני הזוג אינם חיים יחד באופן קבוע. לדוגמא: אחד מבני הזוג מאושפז באופן קבוע בגין מחלה. ייתכן שיוכרו כידועים בציבור על אף מגוריהם הנפרדים, ההכרעה תלויה במכלול הנסיבות.
מנגד, אף זוגות שהביאו ילדים משותפים יחד אין זה הכרח כי יוכרו כידועים בציבור, גם כאן ההכרעה תיקבע על סמך ממכלול הנסיבות של הזוג הספציפי.
לנוכח העובדה כי לא ניתן לגבש נוסחה אחידה ומדוייקת לשני היסודות "חיי משפחה" ו"ניהול משק בית משותף" שכן המרכיבים והתוכן הממלאים שני יסודות אלו שונים מזוג לזוג.
הפסיקה קבעה, כי שאלת התקיימותם של מבחנים אלו ראוי שתיבחן על פי קריטריונים סובייקטיביים, דהיינו: כיצד ראו בני הזוג את עצמם ואת מערכת היחסים ביניהם. עוד נקבע, כי יש להיזהר מלהטיל על בני הזוג חובות, שכלל לא העמידו לנגד עיניהם וכי קיימת אפשרות של חיים משותפים המבוססים על חברות קרובה וקשר נפשי ורגשי ממושך מבלי שהקשר יתגבש לקשר של ידועים בציבור.
להלן פרמטרים נוספים אשר נקבעו בפסיקה לצורך הכרעה ביחסים שבין בני זוג כיחסי "ידועים בציבור":
מגורים משך שנים ארוכות תחת קורת גג אחת המשמשת להם מעון משותף, בה מעבירים עתותיהם לרבות ארוחות וסעודות משותפים.
בני זוג היוצאים ומבלים יחד, לבד ועם אחרים, נוסעים נסיעות משותפות לחו"ל, נפגשים עם מכרים ובני משפחה.
דואגים אחד למשנהו בין במימון ובין בביצוע מטלות הבית.
מביעים דאגה האחד לשני ולמצבו ולהבטחת שלומו ובריאותו.
שאלה נוספת שבית המשפט יבחן בקביעת היותם של בני זוג כידועים בציבור היא מדוע בחרו בני הזוג לא הינשא בין אם בנישואין כדת וכדין ובין אם בנישואים אזרחיים. הימנעות מחתונה ומיסוד הקשר באופן רשמי דורשת בחינה של בית המשפט האם הקשר בין בני הזוג היה כנה וכלל רצון לשיתוף בניהם.
קביעת זוג כידועים בציבור אינה מקנה זכויות בנכסים שלא הייתה כלפיהם כוונת שיתוף, קרי גם אם בני זוג חיים תחת משק בית משותף וכל האינדיקציות מעידות על כך שבני הזוג הם ידועים בציבור, עדיין יש להוכיח כוונת שיתוף, הווה אומר, כי לא ניתן לקבוע שהרכוש שרכש כל אחד מהם בנפרד הוא רכוש משותף שיחולק בניהם בחלקים שווים או ביחס כלשהו ללא הוכחה ספציפית לכוונת שיתוף כלפי הרכוש.
יודגש כי אין סטטוס בדין הישראלי הנקרא "ידועים בציבור" גם הכרזה על זוג כידוע בציבור אינה מעניקה מעמד כגון: נשוי/אלמן/רווק. ההכרה בזוג כידוע בציבור, מעניקה זכויות מסויימות כגון: סעד של קבלת פנסיה, כאשר בן הזוג נפטר, זכאות לרשת אחד את השנייה, לערוך צוואה הדדית ועוד זכיות שונות.
עריכת הסכם חיים משותפים מאפשרת לבני זוג ידועים בציבור, לקבל וודאות משפטית, באשר למערכת היחסים ביניהם ולעניין זה חשיבות רבה, בעיקר בכל הנוגע לחלוקת הרכוש.
בהעדר הסכם, היה ובני הזוג נפרדים, חלוקת הרכוש ביניהם תיעשה על פי הלכת השיתוף, כל אחד מבני הזוג, יוכל לטעון לזכויות ברכושו של האחר, היה ויעמוד בנטל הראייה להוכיח, כי הייתה כוונת שיתוף באותו הנכס.
על מנת לצמצם באופן משמעותי מחלוקות עתידיות בדבר הגדרת בני הזוג כידועים בציבור או לא, המשטר הרכושי החל ביניהם ועניינים אחרים, מומלץ ביותר לערוך הסכם חיים משותפים המקביל לידידינו הסכם הממון. ועל כך ראה בפרק הסכם ממון ובפרק הסכם חיים משותפים.
התרת נישואין
אימתי נדרשת התרת נישואין?
בני זוג אשר נישאו בנישואין אזרחיים ולפחות אחד מהם אינו יהודי או הינו "ספק יהודי", ומעוניינים להתגרש במדינת ישראל. מהטעם כי בית הדין הרבני אינו קונה סמכות שיפוטית על מי שאינו יהודי, על בני הזוג להסדיר את פרידתם בהליך "התרת נישואין".
בעבר בקשות להתרת נישואין היו מוגשות לנשיא בית המשפט העליון. כיום חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בינלאומית) (תיקוני חקיקה),התשס"ה-2005, מקנה סמכות שיפוטית בעניינם של זוגות מעורבים לבית המשפט לענייני משפחה.
כאשר מדובר בהתרת נישואין של בני זוג, שלפחות אחד מהם הינו בן דת מוכרת, או התעורר ספק ביחס להשתייכותו של אחד מבני הזוג לעדה דתית כאמור, פונה סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה לראש בית הדין הנוגע בדבר, כדי שיקבע אם יש צורך בגירושין על פי הדין הדתי שלפיו הוא דן, ולו מספק, כדי שבן הזוג שעליו חל אותו דין דתי יוכל להינשא מחדש.
ראש בית הדין הדתי ימסור את קביעתו המנומקת לבית המשפט ולבני הזוג בתוך 3 חודשים מיום משלוח הפנייה אליו (סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה רשאי להאריך את המועד לתקופה של שלושה חודשים נוספים אם ראש בית הדין הודיע כי הדבר נחוץ לשם בירור העובדות).
אם ראש בית הדין הדתי קבע כי יש צורך בגירושין על-פי הדין הדתי, לא יוכלו בני הזוג להמשיך בהליך התרת נישואין בבית משפט לענייני משפחה, ותחת זאת ייאלצו להתחיל בהליך גירושין בערכאה הדתית הרלוונטית. במקרה שניתנה החלטה למתן גט והבעל מסרב לקיימה, אזי יהיו לבית הדין הדתי כל הסמכויות הנלוות המוענקות לו בחוק לצורך ביצוע הגירושין, בדיוק כמו במקרי סרבנות גט. סמכויות כגון: מתן עיכוב יציאה מהארץ, החרמת רישיון נהיגה, הסמכות למנוע מאדם לעסוק בעיסוק המחייב רישיון וסמכות לעצור אדם שהוזמן לדיון ולא התייצב. יחד עם זאת, לבית הדין הדתי לא תהיה סמכות לדון בעניינים הכרוכים לגירושין, כגון: חלוקת זמני שהות, (משמורת), ענייני רכוש ומזונות. הסמכות לדון בסוגיות אלה תהיה של בית המשפט לענייני משפחה.
אם ראש בית הדין הדתי קבע כי אין צורך בגירושין על-פי הדין הדתי – הליך התרת הנישואין יתנהל בבית המשפט לענייני משפחה באזור מגוריהם של בני הזוג.
התרת נישואין אינה דומה להליך גירושין רגיל מהטעם שישנם מקרים בהם התרת הנישואין תערך על פי דיני החוק של מדינה זרה ("דין מקום עריכת הטקס") בהתאם לחוות דעת מקצועית שתוגש לבית המשפט אודות הדין הזר ולא על פי הדין הישראלי.
במידה והליך הפרידה מוסכם על שני הצדדים, מומלץ לנסח הסכם פרידה אשר יקבע את תנאי הפרידה. חלוקת הרכוש והזכויות, חלוקת זמני שהות, מזונות וכד'. במצב של הסכמה, בני הזוג יגישו בקשה מוסכמת להתרת הנישואין, ויצרפו לבקשה תצהירים הנוגעים לפרטיהם האישיים ולהגדרה של מעמדם והשתייכותם הדתית. מדובר על שלב שבו לעיתים יהיה צורך ברישומים שונים במשרד הפנים, תעודות נישואין ועוד.
במידה והעתירה להתרת הנישואין מתבקשת ללא הסכמת שני הצדדים, הדבר עלול לסבך את ההליך מהטעם שלעיתים ההליך מתבצע על פי דין זר ולא ע"פ חוקי מדינת ישראל.
מזונות ילדים
שאלה הנפוצה ביותר של לקוחות גברים: "כמה מזונות אני אצטרך לשלם לאשתי?" ומנגד, "כמה מזונות אקבל"?
פרק זה מדבר על מזונות עבור הילדים ולא עבור מזונות אישה שלכך ייחדתי פרק בנפרד.
על מנת לעשות קצת סדר בדברים אביא את הפסיקות העדכניות ביותר ואת התשובה שלי ללקוחות:
מאז הפסיקה המהפכנית של בית המשפט העליון המכונה בע"מ 919/15, חלו תמורות ושינויים מרחיקי לכת בנושא מזונות הילדים ככל שמדובר במזונות ילדים מעל גיל שש.
מה למעשה קובעת הפסיקה?
ככל שהכנסות הצדדים דומות (לא חייבות להיות זהות) והצדדים חולקים זמני שהות שווים עם הילדים, והמדובר בילדים מעל גיל שש, הרי שכל אחד מההורים יישא במזונות הילדים בזמני השהות שלו.
על מנת לקבוע את מזונות הילדים, בית המשפט ייבחן את יכולות ההשתכרות של שני הצדדים מכל מקורות ההכנסה שלהם (מעבודה וכן מהכנסה פאסיבית)
כאשר מדובר בילדים מתחת לגיל שש הרי שחובת המזונות מוטלת על האב בהתאם לדין העברי.
בית המשפט העליון התייחס בכלליות למזונות הילדים ובפסיקה מאוחרת יותר של בית המשפט המחוזי נקבעו פרמטרים ברורים יותר לבחינת קביעת מזונות הילדים (עמ"ש 14612-10-16), כך שבית המשפט ייבחן את:
צרכי הילדים (צרכים תלויי שהות ובכללם מדור ואחזקתו, צרכים שאינם תלויי שהות והוצאות חריגות)
היכולות הכלכליות של שני ההורים מכל מקורות ההכנסה העומדים לרשותם.
קביעת היחסיות של היכולות הכלכליות של ההורים האחד מול רעהו – נתון זה רלוונטי ביחס לצרכים שאינם תלויי שהות ולהוצאות החריגות.
חלוקת המשמורת בפועל – הכוונה לזמני השהות אותם חולקים ההורים בפועל. כאשר פרמטר זה לוקח בחשבון לקביעת חלוקת הנטל בין שני ההורים ביחס לצרכים תלויי השהות ביחד עם היכולות הכלכליות שלהם.
לעניין "כמה אצטרך לשלם" / "כמה מזונות אקבל"?
קיימות נוסחאות מתמטיות לחישוב מזונות ילדים, אולם לכל שופט נתונה רשות הפעלת שיקול הדעת בהתאם לנסיבות והמשתנים של המשפחה הספציפית.
מהטעם שאין לדעת בוודאות מה יהיה גובה תשלום המזונות, הגעה להסכם בעניין היא הדרך הטובה, מהירה והיעילה ביותר לפתרון המחלוקת.
מזונות זמניים
מהטעם שהליכים משפטיים עלולים להיגרר זמן רב עד להכרעה בתביעת מזונות, לבינתיים הילדים עלולים להישאר ללא מי שיכלכל אותם או להיוותר עם חוסרים מהותיים. על כן, במסגרת הגשת תביעת המזונות ניתן להגיש בקשה לפסיקת מזונות זמניים. וככל שעולה הצורך, ניתן להגיש בקשה זו כבר במסגרת הבקשה ליישוב סכסוך.
קביעת מזונות זמניים ישמשו כאמצעי פרנסה עבור הילדים עד לחתימה על הסכם מזונות או קבלת פסק דין במסגרת תביעת מזונות.
יודגש כי בבואו של בית המשפט להחליט בבקשת מזונות זמניים, בית המשפט אינו נכנס לעובי הקורה בסוגיית מצבם הכלכלי של הצדדים. משכך, אלו יכולים להיות גבוהים או נמוכים יותר מן הסכום המזונות הקבוע שייפסק בסופו של דבר והערכאה המשפטית אינה מחויבת לו.
חישוב מזונות ילדים
חישוב מזונות הילדים נחלק על פי גיל הילדים.
ילדים עד גיל שש – יחושבו צרכי מזונותיהם הבסיסיים בלבד – החובה בגילאים אלו מוטלת על האב באופן אבסולוטי ללא קשר ליכולתו הכלכלית.
מגיל 6-18 – מדובר במזונות מדין צדקה שהחובה עליהם חלה על שני ההורים בהתחשב בחלוקת זמני השהות ביניהם ופערי ההשתכרות.
בגירים מגיל 18-21 – ככל ומדובר בבני זוג יהודים אשר ילדיהם עתידים לשרת בצבא/שירות לאומי המזונות יקבעו עד גיל 21 (בהפחתה לשליש מגיל 18-21).
היקף צרכי הילדים נקבע ע"פ הוצאות תלויות שהות (קרי: ההוצאות הנדרשות בזמן שהילדים נמצאים עם כל אחד מההורים) והוצאות שאינן תלויות שהות (קרי: הוצאות שאין להן קשר עם הימצאותם של הילדים בחזקת ההורה). בנוסף, קיימות הוצאות חריגות שהן בתוספת לסכום המזונות שנקבע, הוצאות אלו מחולקות בין ההורים ע"פ יחס ההכנסה בין הצדדים.
מה כוללות ההוצאות החריגות?
הוצאות חריגות מתייחסות להוצאות חינוך ורפואה שאינם נכללים בחישוב המזונות. לדוגמא: טיפול ריגשי, רופא שיניים, משקפיים, אורטודנט, שיעורים פרטיים, חוגים, רישיון נהיגה, קייטנה, מסע לפולין, טיולי בי"ס, טיולי תנועת נוער וכיוצא בזה. הוצאות אלו ייקבעו בהתאם ליחס הכנסות הצדדים.
קיים מדרג בגובה תשלום המזונות בין כל קבוצת גילאים. כאשר נהוג כי מגיל 18 או מסיום כיתה י"ב ועד לסיום השירות הצבאי או עד גיל 21 יופחתו דמי המזונות לשליש.
כל החישובים הנ"ל יקבעו בהתאם ליחס זמני השהות אותם חולקים ההורים עם ילדיהם. כאשר זמני השהות נספרים ע"פ מספר הלילות אותם מבלים הילדים בבית ההורה. כאשר החישוב מתייחס ל- 14 ימי שהות אצל כל הורה.
לדוגמא: ילדים השוהים עם הוריהם בחלוקה שוויונית מלאה אזי ימי השהות יהיו ביחס של 7/7.
ילדים השוהים אצל הורה אחד פעמיים בשבוע ובכל סופ"ש שני, ואצל ההורה האחר שלוש פעמים בשבוע וכל סופ"ש שני, יחס השהות הוא 6/8.
מדור
התשלום עבור דירת המגורים, קרי: מדור, ואחזקתו נחשב לחלק מהצרכים ההכרחיים והבסיסיים של הילד.
המדור הוא צורך נפרד מתשלום המזונות, והוא יכול להיות מחושב כחלק נפרד מהמזונות או להתווסף כסכום כולל.
מה נחשב מדור? העלות של המגורים עצמם.
מהי אחזקת מדור? תשלומים עבור חשמל, מים, ארנונה, גז, ועד בית, והוצאות תחזוקה.
חלקו של כל הורה בתשלום המדור נגזר ממספר הילדים הקטינים שלו, מתשלום דמי המדור בו הוא נושא למחייתו, מחלוקת זמני השהות ומפערי השכר בין ההורים.
לאחר בע"מ 919/15 ככל וההורים חולקים זמני שהות שווים ושכרם דומה (לא חייב להיות זהה) כל אחד מהצדדים יישא במדורו ובמדור ילדיו.
הכנסות ההורים
בחינת הכנסות ההורים הינה פרמטר חשוב לקביעת המזונות. בית המשפט יבחן כמה כל הורה משתכר וכמה הכנסה פנויה נותרת לו למחייתו.
חישוב הכנסה פנויה של הורה מחושב כך: השתכרות – (צרכי הילדים + צרכי ההורה). בצרכי ההורה יכללו קורת גג וצרכים בסיסיים. צרכי הילדים ישתנו בהתאם לגילם ויכללו את ההוצאות השוטפות עבורם.
מלבד שכר, בית המשפט בוחן את פוטנציאל ההשתכרות של ההורים. פוטנציאל ההשתכרות מוערך, על יסוד משתנים שונים, כגון: גיל ההורה, השכלה, ניסיון תעסוקתי, מקצוע נוכחי, תארים, מוניטין אישי, הכנסה פאסיבית ועוד. מכלול הפרמטרים והראיות ישמשו את בית המשפט בבואו לקבוע את פוטנציאל ההשתכרות של כל אחד מההורים.
בית המשפט בוחן את היכולת של ההורה העובד ויכול לקבוע כי אין הוא ממצה את יכולתו. את פסק הדין בעניין מזונות ייתן בהתחשב בהכנסה שהאדם יכול להגיע אליה (= פוטנציאל) מעבודה ולאו דווקא מגובה השתכרותו בפועל.
בפסיקה של בית המשפט העליון נקבע זה מכבר כי אב שעיקר חובת המזונות מוטלת על כתפיו, חייב למצות את פוטנציאל השתכרותו. יודגש כי גם הכנסות האם ופוטנציאל השתכרותה נבדקים, האם לא תוכל להפחית באופן מלאכותי את הכנסותיה על מנת להגדיל את מזונות ילדיה.
בתי המשפט מודעים לכך כי לעיתים בעלי הדין מפחיתים את משכורתם ואת פוטנציאל השתכרותם באופן פיקטיבי כמהלך טקטי להפחתת / הגדלת המזונות, תלוי מאיזה צד של המתרס ההורה עומד.
הגדלה/הפחתת מזונות
הכלל אומר כי סכום מזונות הילדים לעולם אינו סופי, וניתן לפתוח אותו מחדש ולדון בו עניינית, בהתקיים נסיבות מסוימות. ברי כי נטל ההוכחה להפחתה / הגדלה של מזונות מוטל על כתפי התובע/ת.
בית משפט ייעתר לבקשה להפחתת/הגדלת מזונות רק אם אירע שינוי נסיבות מהותי היורד לשורשו של עניין, מיום שניתן פס"ד למזונות או מזונות שנקבעו בהסכם ועד למעד הגשת התביעה להפחתה/הגדלה של מזונות. לא כל שינוי מהווה בסיס להפחתת / הגדלת מזונות והפסיקה מייחסת פרשנות מצמצמת ודווקנית למונח "שינוי נסיבות מהותי". אולם, ככל וקיים שינוי נסיבות מהותי – והתביעה מוגשת בתום לב ובניקיון כפיים ותוך שקיפות גילוי מלוא העובדות – סיכויי העתירה להתקבל גדלים.
אילו נסיבות נחשבות מהותיות ואילו לא?
הכלל המנחה כי כל נסיבה במקרה אחד יכולה להיחשב מהותית ובמקרה אחר לא. בית המשפט בוחן את מכלול הנסיבות , ואף ייתכן כי יועלו כאן מקרים שבהם הנסיבות המהותיות הובילו לשינוי בסכום המזונות אולם אותם נסיבות בדיוק בתיק אחר לא הובילו לשינוי סכום המזונות מאחר שבמכלול הראיות והנסיבות המיוחדות של אותה המשפחה האחרת בית המשפט החליט כי אין הצדקה לשינוי סכום המזונות.
להלן אביא דוגמאות מהשטח לשינוי נסיבות מהותי, כמובן שאין בדוגמאות אלו בכדי למצות או לסגור את רשימת "הנסיבות המהותיות". כל תיק – נסיבותיו נבחנות בהתאם למשפחה הספציפית.
דוגמא: מעבר של ילדים ממגורים בבית האם לפנימייה מהווה שינוי נסיבות מהותי מהטעם שאם בזמן שהילדים שהו בבית האם, היא זו שנשאה בהוצאותיהם ועם המעבר לפנימייה אין לה יותר הוצאות בגינם הרי שהגיוני כי זהו שינוי נסיבות מהותי להקטנת ואף ביטול סכום המזונות. אולם, פס"ד אחר קבע כי על אף שבד"כ מעבר לפנימייה מהווה שינוי נסיבות מהותי המצדיק הפחתה / ביטול סכום המזונות, במקרה הספציפי הנדון היו לאם הוצאות נסיעה גבוהות לפנימייה ולא פטרו את האב מלשלם מזונות ואף לא הקטינו את סכום המזונות ששילם.
דוגמא נוספת לשינוי נסיבות הינה ירידה חדה בשכר ובכושר ההשתכרות. במקרה אחד ירידה משמעותית בשכר תהווה שינוי נסיבות מהותי ובמקרה אחר בו שאר הנסיבות מצביעות כי ההורה יכול להמשיך ולשלם את מזונות ילדיו, אזי במקרה כזה לא יופחת סכום המזונות.
שינוי נוסף הוא העברת חזקת הילדים מהורה אחד למשנהו. שוב, בית המשפט יבחן את מכלול הנסיבות, יבחן את יכולתו הכלכלית של כל הורה במצב החדש הנתון ויהיו מקרים שהמעבר יהווה נסיבה המצדיקה שינוי בסכום המזונות ויהיו מקרים שלא. אותו הדין יחול גם לגבי צמצום / הרחבת זמני השהות עם כל אחד מההורים.
נסיבה נוספת – הולדת ילד נוסף לאב לא בהכרח תהווה שינוי נסיבות מהותי. הדבר תלוי במכלול הנסיבות, וביניהם עקרון הצפיות – האם היה צפוי בעת מתן פסק הדין או ההסכם כי לאב ייוולדו ילדים נוספים עקב גילו הצעיר או עקב רצונו המפורש בילדים נספים וכמובן ייבחנו כלל הנסיבות.
לסיכום, יוצא אפוא, שסכום מזונות שנקבע בהסכם או בפסק דין יכול להיפתח להתדיינות מחודשת בהתקיים שינוי נסיבות מהותי ברכיב / ברכיבים אותם מבקשים להפחית / להגדיל. אולם צריך לקחת בחשבון את מכלול הנסיבות הייחודיות לאותה משפחה ספציפית.
הדרכים לטיפול באי תשלום מזונות
כאשר אב אינו משלם את מזונות הילדים ניתן לפעול בשני אפיקים:
גביית מזונות באמצעות ההוצאה לפועל: פתיחת תיק הוצאה לפועל מזונות נגד האב. בהליכים כאלו המתנהלים בהוצאה לפועל, אפשר להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ מזונות נגד האב ואף לבקש לאסור את האב, עד אשר ישולמו המזונות.
גביית מזונות באמצעות ביטוח הלאומי: חוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ב-1972, קובע, כי אישה שבן זוגה או אבי ילדיה מסרב לשלם מזונות, יכולה לפנות לביטוח הלאומי מזונות לשם קבלת קצבה. מזונות ילדים המשולמים דרך הביטוח הלאומי הינם מוגבלים בסכום.
מזונות אישה
מקור הזכות למזונות אישה הינה בדין העברי כאשר הכלל המנחה הוא "עולה עימו ואינה יורדת". באופן תאורטי, האישה זכאית למזונותיה ע"פ רמת החיים אליה הורגלה בחיי הנישואין. הזכות למזונות אישה היא עד למועד פקיעת הנישואין, קרי קבלת גט.
תביעה למזונות אישה ניתן להגיש בשתי הערכאות, בבית המשפט לענייני משפחה ובבית הדין הרבני. אך אם הבעל הגיש ראשון תביעת גירושין כרוכה לבית הדין אזי סוגיית מזונות האישה תידון שם.
תאורטית, ע"פ ההלכה אין לאישה חובה לצאת לעבוד. ככל שהאישה החליטה לצאת לעבוד הרי שאת "מעשה ידיה" היא חייבת לבעלה. בפועל, הערכאות השיפוטיות בוחנות את כושר השתכרותה של האישה ואופן התנהלותה. על פי הדין הדתי, מזונות אישה ייפסקו ככל והאישה אינה עובדת או כאשר שכרה מעבודתה אינו מאפשר לה לחיות ברמת החיים אליה הורגלה. אם האישה אינה עובדת, הבעל אינו יכול לחייבה לצאת ולהשתכר על מנת לפטור עצמו ממזונותיה, אולם אם האישה שעבדה בעבר הפסיקה לעבוד סמוך להגשת התביעות הרי שבית המשפט ייבחן האם מדובר בטקטיקה משפטית על מנת לקבל מזונות אישה.
במקרה בו האישה לא עבדה כי הקדישה עצמה לגידול הילדים וטיפוח הבית ובעת הליך הגירושין האישה תלויה בבעלה סביר להניח כי ייפסקו לטובתה מזונות אישה.
במקרה בו האישה לא עבדה שנים רבות וגידלה את הילדים אולם בעת הליך הגירושין הילדים כבר בגרו ואינם זקוקים להשגחתה הצמודה והאישה בעלת כישורים והשכלה, הרי שהערכאות השיפוטיות ייקחו נתונים אלו בקבעם את גובה מזונות האישה ומשך תקופתם. הערכאות השיפוטיות שולחות את האישה לא פעם להתחיל בחיים עצמאיים. אנו מוצאים פסיקות התוחמות את מזונות האישה לזמן מוגבל ובכך מגולם האיזון בין זכאות האישה למזונותיה עד תום הנישואין ובין החשש לגרירת הליך הגירושין מטעם האישה על מנת לקבל כמה שיותר זמן את מזונותיה.
כאשר על בית המשפט לבחון האם לפסוק מזונות אישה הוא ישקול האם יש מקורות פרנסה חלופיים, השכלה, ההכשרה והניסיון התעסוקתי של האישה, גיל האישה – ככל שהאישה מתקרבת לגיל פרישה כך סיכויי העסקתה פוחתים. כמו כן, בית המשפט ייבחן את שוויו של כלל הרכוש העומד לחלוקה בין בני הזוג, השתכרות הבעל והתחייבויות כספיות. מכלול מורכב של שיקולים יעמדו בפני בית המשפט בהתאם לנתונים הייחודיים של כל זוג. לא ניתן לשער מראש את גובה המזונות שייקבעו מהטעם שהנתונים והנסיבות משתנות בין בני הזוג.
זכאותה זו של האישה למזונות עלולה להישלל אם הבעל יוכיח כי האישה בגדה בו, הוכרזה כאישה "מורדת", עזבה את הבית ללא סיבה מוצדקת עילות אלו ואחרות ישללו את זכאותה של האישה למזונותיה.
מדור ספציפי
עתירה למדור ספציפי יכולה להיות מוגשת ארך ורק לבית הדין הרבני שהינה בסמכותו הייחודית. תביעה למדור ספציפי אפשר להגיש במסגרת תביעה לשלום בית וכן במסגרת תביעה למזונות אישה.
ההלכה קובעת כי אדם חייב במדורה של אשתו כחלק ממזונותיה, ואין האישה חייבת לצאת מ"הנווה הטוב לנווה הרע".
ככל ובית הדין נעתר לתביעת מדור ספציפי אזי נמנעת מכירת הבית באופן זמני / קבוע.
סעד זה יכול שיינתן כאשר הבעל עזב את הבית לטובת אישה אחרת או עתר בתביעת גירושין שנמצאה כלא מוצדקת.
אם בית הדין ייווכח כי פסק דינו לשלום בית אינו מקוים וכי אין סיכוי שהבעל או האישה יחזרו לשלום בית – הוא עשוי לבטל את פסק דינו לשלום בית וכתוצאה מכך ככל שהתקבל צו זמני למדור ספציפי הרי שהוא יבוטל.
כמו כן, גם אלמנה יכולה לתבוע את העיזבון של המנוח ולעתור למדור ספציפי מתוך זכותה למזונות והמדור הינו אחד הרכיבים במזונותיה. מכאן האלמנה יכולה לגור עד שארית חייה בביתה אם אחד היורשים עותר להוציאה מביתה.
מזונות משקמים
אישה זכאית למזונותיה עד למועד מתן הגט. מהטעם כי מזונות אישה מקורם בדין תורה, לכאורה, אישה שנישאה בנישואין אזרחיים לא זכאית למזונותיה! בפסיקת בית המשפט העליון נקבע כי גם אישה אשר נישאה בנישואין אזרחיים זכאית למזונות אישה מתוקף דיני החוזים ולא מתוקף הדין העברי.
מה דינה של ידועה בציבור?
ידועה בציבור לא נישאה כדת משה וישראל ולא בנישואים אזרחיים, לכאורה גם היא אינה זכאית למזונותיה. אולם, במקרה בו אישה ידועה בציבור הייתה תלויה כלכלית בבן זוגה, הרי שבשעת פרידתם, ייתכן וייפסקו לזכותה מזונות משקמים. כשמם כן הם, מזונות לזמן מוגבל שנועדו לכלכל את האישה עד שתתייצב כלכלית.
הפסיקה קבעה כי חיים משותפים, דרישות היושר, שיקולי ההגינות ותחושת הצדק של החברה בישראל, מובילים למסקנה כי תחול חובה לתשלום מזונות של בן הזוג כלפי הידועה בציבור כאשתו.
המזונות יהיו מזונות שיקומיים שיקבעו בסכום חד פעמי או בתשלומים עיתיים. המזונות השיקומיים שייפסקו הן בנוסף על זכויותיה הרכושיות מתוקף היותה ידועה בציבור.
במקרה בו נפסקו לאישה מזונות אישה / מזונות משקמים ובן הזוג / הבעל אינו מקיים את פסיקת הערכאות השיפוטיות, ניתן לגבות חוב זה באמצעות ההוצאה לפועל. כמו כן, האישה רשאית לפנות למוסד לביטוח לאומי לקבלת קצבת מזונות אישה.
פירוק שיתוף
בית המשפט יתייחס בראייה כוללנית ובהתחלכל אחד מהבעלים (שותפים) במקרקעין יש זכות לבקש פירוק שיתוף של הנכס, בין אם הנכס בבעלות בני זוג בהליך גירושין ובין אם בין יורשים שירשו נכס יחד ונהיו בעליו ובין אם שותפים עיסקיים. הזכות מוקנית מכח סעיף 37 לחוק המקרקעין: "כל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת לדרוש פירוק השיתוף".
כאשר שותף מסויים מבקש לא להיות שותף יותר, למכור את הנכס. אזי כמה אופציות עומדות בפניו:
למכור את חלקו לשאר השותפים.
למכור את חלקו לקונה חיצוני.
למכור את הנכס בהסכמת כל השותפים.
מה קורה בהעדר הסכמת השותפים?
שב בשאר הרכוש והנסיבות של בני הזוג וישאף לאזן את כלל הרכוש של בני הזוג ולהביא אותם לפירוק שיתוף בהסכמה. ככל והצדדים לא הגיעו להסכמה, בית המשפט עשוי לאכוף על הצד המתנגד את הפירוק השיתוף גם ללא הסכמתו.
בין בני זוג קיימת זכות ראשונים לצדדים לקנות את הנכס אחד מהשנייה בטרם ייצא הנכס למכירה בשוק החופשי.
כמו כן, כאשר בין בני זוג מוגשת תביעה לפירוק שיתוף אזי יכולה לקום טענה מכח ס' 40 לחוק בעניין החובה להבטיח את מדור הילדים.
כמו כן, האישה עשויה להגיש תביעה למדור ספציפי בבית הדין הרבני (ראה פרק נפרד).
הזכות של בני הזוג לשווי מחצית הנכסים שנצברו על ידם במהלך נישואיהם אינה תלויה ע"ש מי רשום הנכס. גם אם הנכס רשום רק על שם אחד מבני הזוג, הזכויות לאיזון שוויוני ולפירוק שיתוף בין בני הזוג בעינן עומדות ורק בנסיבות נדירות יוכרע אחרת.
את היקפו של השיתוף, קרי; אילו נכסים יגדרו כברי שיתוף, בית המשפט יכריע על פי נסיבותיו של כל מקרה ומקרה. לעיתים גם נכס חיצוני (שניתן בירושה, במתנה או שנרכש קודם לנישואין) יוגדר כבר שיתוף (ראה פרק שיתוף ספציפי).
ככל ומדובר בפירוק שיתוף בין יורשים, בית המשפט יתייחס למכלול הנסיבות של המקרה ויבדוק את כל האופציות הקיימות המתאימות למקרה הספציפי.
הבהרה: כל האמור לעיל מהווה סקירה כללית של הדין בלבד, נכון למועד כתיבת השורות לעיל, אינו מתיימר ואינו יכול לספק סקירה מקיפה ומלאה ומכל מקום אינו מהווה ייעוץ משפטי כהגדרתו בחוק ואינו מתיימר לעשות כן.
איזון משאבים
חוק יחסי ממון התשל"ג-1973, מסדיר את יחסי הממון של בני זוג נשואים שנישאו אחרי ה 01.01.1974, בין בנישואין כדת וכדין ובין אם בנישואים אזרחיים. על זוגות שנישאו לפני 1974 ועל ידועים בציבור חלה חזקת השיתוף (ראה הסבר בהמשך).
מה קובע החוק?
חוק יחסי ממון, קובע חלוקה שווה של הרכוש המשותף שנצבר בין בני הזוג במהלך הנישואים והפרדה רכושית מלאה בגין רכוש שנצבר טרם הנישואין או שנתקבל בירושה ו/או במתנה במהלכם.
החוק קובע בסעיף 5 כי: עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג, זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין; גימלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על-ידי המוסד לביטוח לאומי, או גימלה או פיצוי שנפסקו או המגיעים על פי חיקוק לאחד מבני-הזוג בשל נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששווים לא יאוזן ביניהם.
חלוקת הרכוש תתבצע מיום הנישואין ועד למועד הקרע בין בני הזוג. אם ישנה מחלוקת מהו מועד הקרע אזי בית המשפט יכריע בסוגייה.
כך בית המשפט ימנה מומחים שונים להערכת שווי הנכסים והזכויות. שמאי ימונה לצורך הערכת נכסי המקרקעין, אקטואר ימונה לצורך מתן חוות דעת לחלוקת הזכויות הפנסיוניות, קופות גמל, קרנות השתלמות, רו"ח ימונה לצורך הערכת פערי ההשתכרות, מוניטין ונכסי קריירה, שווי חברות וכד'.
ס' 8(2) לחוק מאפשר לבית המשפט להפעיל שיקול דעת לחלוקה לא שוויונית של הרכוש בהתקיים תנאים מסוימים.
יוצא אפוא כי חוק יחסי ממון חל כיום על מרביתם של הזוגות הנשואים. זוג המעוניין כי החוק לא יחול עליו או לפחות חלקים ממנו לא יחולו עליו ומעוניין לקבוע כללים אחרים ביניהם על הזוג לערוך הסכם ממון שייפרט את המשטר הרכושי החל ביניהם. לכל העניינים הנוגעים להסכם ממון ראה בפרק על הסכם ממון.
מהו איזון המשאבים?
לצורך ביצוע איזון המשאבים בין בני הזוג, בית המשפט ימנה אקטואר / רו"ח / רו"ח שהוא גם אקטואר, במטרה להעריך את כלל הזכויות שנצברו לבני הזוג מיום נישואיהם ועד למועד הקרע ולערוך איזון ביניהם.
רו"ח ייתן את חוות דעתו ויעריך את שוויים של חברות/עסקים של בני הזוג. והאקטואר יעריך את הזכויות הסוציאליות כגון: פנסיה, קרנות השתלמות, קופות גמל וביטוחים למיניהם.
במסגרת איזון המשאבים יש לברר מהו שוויים של כלל הנכסים המוחשיים והלא מוחשיים של כל אחד מבני הזוג ולאזן ביניהם כך שכל אחד יקבל את חלקו על פי הדין והפסיקה.
כל אחד מבני הזוג זכאי למה שנצבר אצל הצד השני החל מיום הנישואין ועד למועד הקרע בין בני הזוג.כאשר הפער בהשתכרות בין בני הזוג קיצוני, אזי במסגרת הערכת הנכסים הבלתי מוחשיים בית המשפט יורה למומחה ליתן חוות דעתו אודות כושר ההשתכרות של כל אחד מבן הזוג. חוות הדעת תכלול התייחסות לסוגיית הפערים בכושר ההשתכרות/המוניטין האישי של הצד השני ותכלול המלצה על גובה הפיצוי שיסייע לבן הזוג החלש כלכלית וייאזן את מצבו לעומת בן הזוג החזק כלכלית.
כאמור, הערכת נכסי הקריירה מתייחסת למצב כאשר הפער בין בני הזוג חורג מהנורמה ואפילו קיצוני.חשוב להבחין בין הערכת המוניטין האישי לבין שווי חברה המוחזקת על ידי אחד מבני הזוג. רווחת בציבור טעות נפוצה כי המוניטין של האדם נגזר משווי החברה שלו ואין כך הם פני הדברים. אין לבלבל ולכלול מוניטין אישי בתוך שווי החברה.
כלומר אם אחד מבני הזוג הינו בעלים של חברה ובעל השתכרות גבוהה באופן מהותי מבן/בת זוגו, לדוגמא: האם יש בן זוג שהקדיש עצמו לפיתוח הקריירה ומנגד בן /ת זוג שפיתח קריירה בייתית וויתר בכך על קריירה משלו. (אין זה הכרח כי בין הזוג החלש יהיה ביתי אלא יכול שישתכר בפער מאד משמעותי מול בן הזוג החזק). במקרים אלו הערכת שווי החברה תעשה לשם האיזון בין הצדדים, ויהיה צורך לקבוע כי כושר ההשתכרות והמוניטין שצבר בן הזוג הינם נכסים בני איזון. לא ניתן לקבוע מראש כי שני הנושאים אחד הם. בתביעה מכח סעיף 8(2) לחוק לביצוע חלוקה לא שוויונית בין בני הזוג, בית המשפט בוחן כמה נותר בפועל בידי כל אחד מבני הזוג לאחר האיזון ביניהם, כאשר הפער קיצוני יש לבית המשפט שיקול הדעת לערוך חלוקה שאינה מחצה על מחצה.
על אף שבתי המשפט אינם ממהרים לפסוק חלוקה שאינה שוויונית ברכוש ובזכויות, החוק מעמיד בפני בית המשפט את האפשרות לפסוק מתוך שיקולי צדק והוגנות. בית המשפט שוקל את מכלול הנסיבות ודואג שיתקיים בטחון כלכלי לשני בני הזוג במיוחד כאשר מדובר בנישואין ארוכי טווח. כמובן שבית המשפט מוגבל בחלוקה הלא שוויונית אך ורק לנכסים וזכויות שנצברו במהלך הנישואין.
חזקת השיתוף / הלכת השיתוף
חזקת/ הלכת השיתוף הינה פרי יצירה של הפסיקה ולא נקבעה בחיקוק. אין הבדל בין שני המונחים חזקת השיתוף והלכת השיתוף.
על מי חלה חזקת השיתוף? על זוגות שנישאו לפני 01.01.1974 ועל זוגות שהחליטו מסיבות אלו ואחרות ש להינשא והינם ידועים בציבור. לא כל זוג יוכר כידוע בציבור. בית המשפט פיתח לאורך השנים את הפסיקה בעניינים של ידועים בציבור וקבע מבחנים שונים להכרה בבני זוג כידועים בציבור או לא. כלל ההלכות לעניין ידועים בציבור נוגעות גם לזוגות חד מיניים.
כמו כן, בחלוף הזמן, זכויותיהם של הידועים בציבור התפתחו מפסיקה לפסיקה כאשר כיום אנו מדברים על חזקת השיתוף כעל רציונל נורמטיבי של צדק ושוויון במשפחה ועל ראיית נכסי המשפחה כתוצר של מאמציהם המשותפים של בני הזוג. כמו כן, עם התפתחות הפסיקה נטייתם של בתי המשפט להחיל את חזקת השיתוף גם על נכסים חיצוניים שלא הושגו במאמץ משותף של הצדדים, קרי גם על נכסים שנרכשו טרום לקשר הזוגי או התקבלו במהלכו ממקורות חיצוניים (ירושה / מתנה) וזאת באותם מקרים ספציפיים בהם משתלב מודל שיתוף שכזה עם אורחות חייהם של הצדדים.
כאשר זוג הוכר כידועים בציבור, מתחילים לבדוק האם חלה עליהם חזקת השיתוף. רשימת הנסיבות שעשויות להחיל את חזקת השיתוף היא ארוכה ומגוונת ותיבדק ספציפית בהתאם לכלל הנסיבות של הזוג הספציפי. כך שלעיתים אף כאשר התקיימה על הנייר הפרדה רכושית בין בני הזוג, ניתן ללמוד משאר נסיבות חייהם האחרות הקיימות בפועל, כי בני הזוג נהגו בשיתוף ויחילו עליהם את החזקה.
למעשה הנושא של שיתוף הינו נושא מרכזי בסכסוכים בין בני זוג, הנושא מורכב, אחד הנושאים שלגביו יש אינספור פסיקות ועל כן בכל תביעה שכזו נדרשת מיומנות גבוהה של עוה"ד ושליטה בפסיקות העדכניות.
הבהרה: כל האמור לעיל מהווה סקירה כללית של הדין בלבד, נכון למועד כתיבת השורות לעיל, אינו מתיימר ואינו יכול לספק סקירה מקיפה ומלאה ומכל מקום אינו מהווה ייעוץ משפטי כהגדרתו בחוק ואינו מתיימר לעשות כן.
תביעה לפסק דין הצהרתי
אתמקד בפרק זה בתביעה לסעד למתן פסק דין הצהרתי בסכסוכי משפחה.
מתי תוגש תביעה לסעד הצהרתי? לדוגמא כאשר יש מחלוקת בין בני זוג על הזכויות בנכס. האחד טוען שהנכס רק שלו והשני יטען כי מגיעות לו /ה מחצית הזכויות. במקרים כגון אלו תוגש תביעה לסעד הצהרתי המבקשת כי בית המשפט יכריע בסוגיית הזכויות וייקבע את חלוקת אחוזי הזכויות בנכס.
לתביעה יצורף תצהיר תומך מפורט וכולל את הנסיבות, הפרטים והעובדות שבגינן מבוקש פסק הדין ההצהרתי.
מלבד פירוט העובדות והנסיבות, על המבקש להוכיח כי מאזן הנוחות פועל לטובתו, קרי, התועלת שתצמח מהסעד שיינתן לו, עולה על סירוב לסעד וכי יגרם נזק / עוול בסירוב.
המקור לתביעת פסק הדין הצהרתי הינו מדיני היושר האנגליים, ומשכך, חובה על התובע לסעד לפעול בתום לב וניקיון כפיים, שכן היעדר ניקיון כפיים ו/או חוסר תום לב ו/או שקיפות בתביעה המוגשת לבית המשפט למתן פסק דין הצהרתי, עלולה להוות עילה כשלעצמה לדחיית התביעה, גם במקרים בהם העובדות תומכות לכאורה בהיעתרות לתביעה.
סיפו מהחיים: זוג היו נשואים במשך 42 שנים, הבעל היה נכה צה"ל, הבעל קיבל מענק שיקום ממשרד הביטחון בגובה של 90% מערך הבית בשל נכותו. בעת רכישת הבית הבעל ביקש בכתב וגם בע"פ ממשרד הביטחון להעביר מחצית הזכויות ע"ש רעייתו. בני הזוג לא טרחו לוודא כי משרד הביטחון אכן מבצע בפועל את הרישום ושכחו מהעניין.
לימים, הבעל נפטר ולא הותיר אחריו צוואה, ילדיו מהנישואין הקודמים, טוענים כי הבית רשום רק ע"ש הבעל ולכן יש לחלק אחרת (מצו הירושה) את בית המגורים בינם לבין האישה.
במקרה שכזה, על האישה להגיש תביעה לסעד הצהרתי בו היא מבקשת מבית המשפט להצהיר כי מחצית מהזכויות בבית המגורים שייכות לה.
דוגמא נוספת: בני זוג היו נשואי 20 שנים, הבעל קיבל במתנה מהוריו את הקרקע לבניית הבית, ואת הבית בנו בני הזוג מכספים משותפים. את הקרקע העביר הבעל בתצהיר מתנה לרעייתו, אולם הרישום לא הסתיים ועל כן הבית כולו רשום על שמו בלבד. על האישה להגיש תביעה לסעד הצהרתי כי מחצית הזכויות בבית הן שלה.
היעתרות לתביעות, מתן פסק דין הצהרתי, תיצור מעשה בית דין כלפי כלל העולם, כלומר נושים של צד אחד לא יוכלו לעקל או לגבות את חובם מחלקו של האחר.
שיתוף ספציפי
מהו שיתוף ספציפי? חוק יחסי ממון התשל"ג-1973, מסדיר את יחסי הממון של בני זוג נשואים שנישאו אחרי ה 01.01.1974, בין בנישואין כדת וכדין ובין אם בנישואים אזרחיים. על זוגות שנישאו לפני 1974 ועל ידועים בציבור חלה חזקת השיתוף.
חוק יחסי ממון, קובע חלוקה שווה של הרכוש המשותף שנצבר בין בני הזוג במהלך הנישואים והפרדה רכושית מלאה בגין רכוש שנצבר טרם הנישואין או שנתקבל בירושה ו/או במתנה במהלכם.
החוק קובע בסעיף 5 כי: עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג, זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין. גימלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על-ידי המוסד לביטוח לאומי, או גימלה או פיצוי שנפסקו או המגיעים על פי חיקוק לאחד מבני-הזוג בשל נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששווים לא יאוזן ביניהם.
במשמעות: ישנם נכסים שלא יאוזנו בין בני הזוג עם פקיעת הנישואין בין בגירושין
ובין במקרה פטירה. כאמור לעיל, האמור בפרק זה מתייחס גם לזוגות ידועים בציבור. כאשר לגבי זוגות ידועים בציבור ההתייחסות היא למשך החיים המשותפים ולא לנישואין.
דוגמא לנכסים חיצונייים שלא יאוזנו עם פקיעת הנישואין: דירה שנרכשה ע"י אחד מבני הזוג לפני הנישואין ורשומה על שמו. דירה שהתקבלה בירושה / מתנה לאחד מבני הזוג במהלך הנישואין או לפני הנישואין. דירה שהוחרגה משיתוף בהסכם ממון. כמו כן, תחלוף של הנכסים האלו, כלומר אם הם נמכרו ונקנה נכס אחר במקומם.
התביעות לשיתוף ספציפי הינן עתירות התובעות את השיתוף בנכס על אף שרשום רק ע"ש אחד מבני הזוג ועל אף שלפי החוק הינו מוחרג מאיזון המשאבים ביו בני הזוג.
השיתוף הספציפי אינו מעוגן בחקיקה והוא יציר הפסיקה.
יתרה מכך, סעיף 5 (א) (1) לחוק יחסי ממון תשל"ג-1973, מחריג מאיזון המשאבים נכסים שהיו לבני הזוג ערב הנישואין או שניתנו במתנה או שנתקבלו בירושה. עקרונות השיתוף הספציפי התגבשו כתוצאה מפסיקות של בית המשפט העליון בשנים האחרונות, כשהן מבוססות על כוונת השיתוף של הצד שהנכס רשום על שמו לטובת הצד השני.
כלומר, רכוש שהיה שייך לבן זוג מלפני נישואין או התקבל בירושה או במתנה ללא כוונת שיתוף במקור, יכול להפוך למשותף על אף רישום ע"ש בעל הנכס בלבד, אם וכאשר התובע לזכויות ברכוש יביא ראיות מספקות כי הנכס הספציפי בפועל הינו משותף.
מהם הפרמטרים /המבחנים להוכחה כי הנכס משותף?
רשימת הפרמטרים אינה סגורה ומתפתחות מפסיקה לפסיקה ומכל מקום הפרמטרים נבחנים בהתאם לנסיבות ולנתונים של הזוג הספציפי. מהטעם כי החיים מורכבים ונסיבותיו הספציפיות של זוג שונות מנסיבותיו של משנהו, אזי במקרים רבים שופט אחד יסבור כי נתוני בני הזוג עונים על הפרמטרים שנקבעו בפסיקה ושופט אחר יסבור אחרת.
האם הנכס עונה על נכס המוחרג מאיזון המשאבים בין בני הזוג, קרי; נרכש טרום הנישואין, התקבל בירושה / במתנה / נרכש במהלך הנישואין מכספים שמקורם מחוץ לנישואין (תחליף נכס).
האם מדובר בנכס המשמש כדירת המגורים של בני הזוג? או בדירה להשקעה?
כמה זמן התגוררו בני הזוג בנכס המדובר?
האם אלו נישואין ראשונים או שניים? בית המשפט בודק את משך שנות הנישואין.
האם שולמה משכנתא על הנכס מכספים משותפים?
האם נעשה שיפוץ בנכס מכספים משותפים?
האם בן הזוג השני השקיע כספים / מאמצים לבניית הבית / רכישתו או לשיפוצו?
האם לבן הזוג השני גם יש נכס חיצוני הרשום על שמו? האם בן הזוג השני הכניס את נכסיו החיצוניים לפול המשפחתי.
התנהגות הצדדים בפועל.
נסיבות ספציפיות נוספות כגון אווירת שיתוף ומאמץ משותף, הצגת מצג בפני בן הזוג, טיב היחסים ששרו בין בני הזוג. ועוד רשימה שלמה של נסיבות שכאמור לעיל אינה סגורה.
יודגש כי לא כל שיפוץ או כל השקעה כספית בדירה תהווה עילה להחלת הנכס כמשותף, כמו כן, לא כל נישואין ממושכים יהוו עילה לשיתוף. לא נקבע בפסיקה שנות מינימום שמהן והלאה יהיה קל יותר להוכיח שיתוף. כל מקרה נבדק באופן ספציפי לגופו של עניין ונבדקות מכלול הנסיבות והקשרן המרכיבות את המקרה. באופן כללי ניתן לומר כי שיתוף ספציפי בדירת המגורים בין בני זוג שהקשר שלהם הוא ממושך, וניתן ללמוד מהתנהגות הצדדים על מערכת יחסים שכללה מאמץ משותף, יהיה קל יותר ונח לבית המשפט לקבוע כי חל שיתוף על הנכס.
נכסי קריירה / מוניטין אישי / פערי השתכרות/הון אנושי
הרכוש והנכסים של בני הזוג המתגרשים נחלקים לנכסים מוחשיים ונכסים לא מוחשיים. בין הנכסים המוחשיים שנצברו במהלך הנישואין ניתן לכלול בהם את דירת המגורים, חנות, דירות להשקעה, מגרשים וכד' בנוסף זכויות מוחשיות כגון: פנסיה, קרנות השתלמות וקופ"ג וזכויות סוציאליות אחרות. נכסים אלו בד"כ יחולקו בהתאם לנקבע בחוק יחסי ממון או הלכת השיתוף.
בגדר הנכסים הלא מוחשיים ניתן לכלול: פערי השתכרות בין הצדדים, מוניטין ונכסי קריירה. אלו נכסים פחות מדידים.
טענות לאיזון בהון האנושי, קרי; נכסי קריירה, מוניטין אישי ופערי השתכרות, נשמעות לעיתים כאשר יש בן זוג שהוא "שר החוץ" – פיתח קריירה והגיע להישגים מרשימים, ובן זוג שהוא "שר הפנים" – הקדיש את חייו לטיפוח הבית וגידול הילדים. לעיתים טענות אלו נשמעות גם כאשר שני בני הזוג עובדים, האחד משתכר שכר נאה והשני משתכר באופן משמעותי פחות ממנו. כך שבעת הפרידה ולאחר איזון הרכוש והזכויות בין הצדדים, ולאחר חישוב כמה יוותר בידי כל אחד מהצדדים (לאחר תשלומי מזונות וכד') ייתכן כי בן הזוג המוחלש יטען לתשלום נוסף מעבר לאיזון שנקבע בגין פערי השתכרות ובגין ההון האנושי שנצבר במהלך הנישואין.
איזונו של הפער ייתכן וייעשה בתשלום חד פעמי או בתשלומים עיתיים.
אך מהם בכלל נכסי קריירה, מוניטין אישי, כושר השתכרות וההון האנושי?
נכסי הקריירה או ההון האנושי הינם ההגדרה לכושר ההשתכרות הצפוי והעתידי של אדם הנובע מנכסים שאינם מוחשיים, בין היתר – מוניטין אישיים הבאים לידי ביטוי בהצלחה כלכלית כשכיר בכיר ו/או כעצמאי בעסק, תואר אקדמי, רישיון מקצועי (כגון: רו"ח, עו"ד, שמאי). כלומר מדובר ב"שוויו" של אדם כבעל מקצוע ולכושר ההשתכרות הצפוי והעתידי שלו.
במרוצת הזמן התפתחה הפסיקה וקבעה כי נכסי קריירה הינם נכס בר איזון מקום בו ההתפתחות האישית של בן הזוג נעשתה רובה ככולה בתקופת הנישואים, ומתקיים פער השתכרות משמעותי בין בני הזוג.
הקושי והטענות שיבואו מנגד לעתירה לתשלומים בעבור פערי השתכרות הינם – כי לא לעולם חוסן, ואין אדם יודע אם גורלו הטוב ימשיך להאיר לו פנים, וכי ייתכן כי תוך זמן קצר המציאות תטפח על פניו ומצבו יורע, ובינתיים בן הזוג שילם עבור הפער בין הצדדים תשלום המשקף את "מצב טוב" לאורך שנים, ובפועל הפער כבר לא קיים והתבטל.
על כן, כאשר החלטת בית המשפט לפסוק תשלום בגין פערי השתכרות, נכון יותר הוא לקבוע תשלומים עיתיים שיהיו צמודים לפערים בין הצדדים בפועל. שכן אף אדם אינו יכול לחזות את העתיד. אף ייתכן כי בן הזוג המוחלש ישפר את מצבו והפערים יצטמצמו.
חשוב לציין כי לא תמיד בתי המשפט יתחשבו בנכסי קריירה לצורך חלוקת רכוש בין בני זוג. במקרים בהם בין בני הזוג פערים קטנים או במקרים בהם התפתחותו המקצועית של בן הזוג לא נעשתה הודות לוויתור מצד בן הזוג השני על הקריירה של עצמו, וכי בן הזוג התקדם גם הוא בחייו האישיים ופער ההשתכרות אינו מהותי, במקרים כאלו לא יחושבו נכסי קריירה והפערים בין הצדדים לא יבואו לידי ביטוי בהיבט הכספי. כך גם נכונים הדברים כאשר עסקינן בכישרון אישי מולד, שאין לבן הזוג השני כל תרומה בגינו (כמו למשל במקרה מתמטיקאי מחונן, אומן וכד').
ההלכה של הון אנושי ונכסי קריירה פותחה במיוחד למקרים בהם צד אחד – בדרך כלל האישה – ישבה בבית וגידלה את הילדים ולא עשתה מאומה למען פיתוח קריירה, ואילו הצד השני, התפתח מקצועית היטב והגיע להישגים שיש להם ביטוי כספי ולהצלחה כלכלית. על הפערים הללו מעוניין בית המשפט לפצות כדי שהצדדים יצאו שווים פחות או יותר מן הנישואין ויפתחו דרך וחיים חדשים מנקודת מוצא שווה ככל שהדבר ניתן ואפשרי.
חשוב לדעת לערוך אבחנה בין מוניטין עסקיים למוניטין אישיים:
כאמור לעיל, מוניטין הינו נכס בר איזון הן מכח חוק יחסי ממון והן מכח הלכת השיתוף. פסיקת בתי המשפט הכירה במוניטין עסקיים כנכס בר שיתוף/איזון אך לא הכירה במוניטין אישיים כנכס בר שיתוף /איזון.
דוגמאות להפרדה בין מוניו עסקיים לאישיים: רופא המנהל קליניקה מצליחה בעלת מוניטין אשר נבנה במהלך החיים המשותפים. בי המשפט ישום את שוויו של העסק כעסק פעיל ויביא בחשבון את המוניטין של המרפאה וישתף את בת הזוג במוניטין זה. אולם לא ישתף את בת הזוג במוניטין האישיים שהרופא צבר בגין כישוריו האישיים.
דוגמא נוספת – כאשר לא ניתן להפריד בין המוניטין לאדם עצמו. לדוגמא כדורגלן מצליח. הנכס המוחשי, המוניטין שלו הם כישוריו האישיים – רגליו, גופו ומוחו. מקום שלא ניתן להפריד בין הדברים ולמכור את המוניטין בנפרד מגופו של האדם – הרי שמוניטין זה ייחשב כמוניטין אישי שאינו מוכר כנכס בר איזון. כך שהעיקרון הנבחן הוא האם הכס שנצבר "המוניטין" הינו נכס שעובר לסוחר, אם התשובה חיובית הרי שקרוב לוודאי שהנכס יהיה בר איזון/שיתוף ואם התשובה שלילית אזי המוניטין ייחשב למוניטין אישי ולא יהיה בר איזון/שיתוף. יש להבחין בין המוניטין של העסק לבין כישוריו האישיים של האדם.
עוד במרוצת הזמן נקבע בפסיקה כי "אין כפל מבצעים", ואין אפשרות לקבל גם מזונות משקמים וגם נכסי קריירה/מוניטין אישי. הרציונל של פסק הדין הוא כי תשלום בכפל עשוי להטות את הכף לרעת אחת מבני הזוג והרי המטרה העיקרית היא יצירת שוויון ככל האפשר בין הצדדים היוצאים לחיים חדשים לאחר הגירושין.
משמורת וחלוקת זמני שהות
נקודת המוצא והנטייה כיום של בתי המשפט הינה כי שני ההורים טובים וראויים וכי טובת הקטין להיות בקשר מיטיב ורציף עם שני הוריו.
בהתאם לרוח זו כל עוד לא הוכח כי הורה אינו הורה מיטיב עם ילדו ולא הוכחה התנהגות שאינה הולמת כלפי קטין או הזנחה ו/או התעללות – בית המשפט יניח כי שני ההורים טובים וראויים לגדל את ילדיהם. עקרון זה הולך ותופס תאוצה וכבר נקבע שההורות אינה תלויית מגדר.
המושגים משמורת והסדרי ראייה הולכים ונעלמים בטרמינולוגיה של בתי המשפט ובמקומם המונחים "זמני שהות" ו "אחריות הורית משותפת" תופסים מקום של כבוד.
משמורת משותפת/ אחריות הורית משותפת/זמני שהות שווים
באחריות הורית משותפת וחלוקת זמני שהות שווים, הילדים מבלים מחצית מהזמן אצל כל אחד מההורים. בזמן שהילדים בחזקת ההורה אזי חלה על ההורה האחריות ההורית. קרי; אם צריך לקחת את הילד לחוג, לרופא, לחבר ביום שהילד בחזקת ההורה הרי שהאחריות לכך תתבצע ע"י ההורה שבחזקתו נמצאים הילדים באותו היום. אחריות הורית משותפת מחלקת את האחריות לפי הימים בהם שוהים הילדים אצל כל אחד מההורים.
נטל ההוכחה רובץ על כתפי ההורה העותר לזמני שהות לא שוויוניים להוכיח כי איכות ההורות של הצד השני להליך לוקה בחסר ואינה עולה לכדי חלוקת זמנים שווה.
בכל עתירה בה אין הסכמה על זמני שהות שווים ימונה עו"ס לסדרי דין / מומחה / אפוטרופוס לדין אשר ייתן את המלצותיו לסוגיית זמני השהות, לחלוקת זמני השהות בחגים ובחופשים וכן להסדרי ההסעות בין ההורים.
בית המשפט שם לנגד עיניו את טובת הילד וחלוקת זמני השהות תיקבע בהתאם לעקרון על זה.
הורה משמורן
מהו הורה משמורן? הורה המוגדר כהורה המשמורן מקבל יחד עם התואר את הזכויות הנלוות (הנחה בארנונה, קצבאות ילדים, נק' זכות וכיוצ"ב). אין למונח קשר עם חלוקת זמני השהות שנקבעה. יכול שחלוקת זמני השהות תהיה שווה ויכול שלא. כמו כן, ביהמ"ש עשוי לקבוע כי קצבת הב"ל תחולק באופן שווה בין ההורים.
חזקת הגיל הרך
מהי בכלל חזקת הגיל הרך והכיצד היא קשורה לזמני שהות?
חזקה זו הקבועה בחוק בכשרות המשפטית והאפוטרופסות אומרת כי ילד עד גיל שש יעבור אוטומטית לחזקת האם, במקרה של גירושין. פירוש הדבר הוא, כי האב אינו יכול לקבל את הילדים הקטנים לחזקתו והקשר שלו עמם יתקיים במסגרת קביעת זמני שהות בלבד. החריג לכלל זה הוא במקרים קיצוניים בלבד בהם יוכח כי קיימות נסיבות שבגינן הילדים אינם יכולים להיות בחזקת האם.
הרציונל העומד מאחורי המצב המשפטי המתואר לעיל, נשען על התפיסה כי בגיל הרך ילדים זקוקים יותר לאימם מאביהם והאם היא זו שמהווה את ההורה המרכזי והחשוב יותר, בעוד שלאב יש תפקיד משני בגידול הילדים.
יש הסבורים כי גישה זו תואמת את ההתנהלות היומיומית של משפחות בישראל, בה מרבית הנטל הוא על כתפי האם. מנגד, יש הטוענים כי אנו מצויים בעידן מודרני בו אימהות רבות עובדות ומפתחות קריירה תובענית. האבות מעורבים יותר בחיי ילדיהם ומן הראוי כי תינתן להם הזדמנות שווה לקבלת חזקה שווה על ילדיהם.
ועדת שניט, אשר חקרה לעומק את הסוגייה, המליצה לבטל כלל זה ולאמץ מודל של בחינה ספציפית של מקרה נתון המעניקה הזדמנות שווה לאבות לקבל משמורת על ילדיהם. לצד הקולות הקוראים לביטול חזקת הגיל הרך, ישנם קולות המבקשים לחזק את מעמדה.
מגמת בתי המשפט כיום הינה לבחון באופן פרטני את טובת הילדים, את תפקודם של שני ההורים, וכאשר מדובר בשני הורים מיטיבים ייטו בתי המשפט לפסוק זמני שהות שווים גם בגילאים רכים במיוחד מתוך התפיסה המנחה כי ילד זקוק לקשר רציף ומיטיב עם שני הוריו.
העתקת מקום מגורים
סעיף 14 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע כי ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים. בהמשך, סעיף 15 לחוק מבהיר כי אפוטרופסות זו הינה הזכות והחובה לדאוג לכלל צורכי הקטין, לרבות קביעת מקום מגוריו.
סעיפים 24 ו-25 לחוק מדברים על מצב בו הורי הקטינים חיים בנפרד, בין אם התגרשו ובין אם טרם התגרשו, הם רשאים להסכים ביניהם מי מהם יחזיק בקטין ולהגדיר זכויותיו של משנהו, אשר אינו מחזיק בו, כאשר ברירת המחדל, אם הצדדים לא הגיעו להסכמה אזי בית המשפט יכריע.
טעות רווחת בקרב הציבור כי בחוק קבוע יש הגבלה על מס' הקילומטרים המותר להתגורר במרחק אחד מהשנייה. ואם המעבר הוא בטווח הקילומטרים הללו אזי לא נדרש אישור בית המשפט להעתקת מקום המגורים. אולם אין כך הם פני הדברים, בחוק או בפסיקה אין הגבלה למס' הקילומטרים אשר כל חריגה ממנו תתבקש פנייה לבית המשפט.
על כן, במקרה בו הורה מבקש להעתיק את מקום מגוריו ומגורי הילדים ובכך משנה את אורחות חייהם של הילדים באופן מהותי, כגון: מסגרות חינוכיות או זמני נסיעות ממושכים על הכבישים, או עולה חשש כי בשל המעבר ייפגם הקשר עם הילדים של ההורה המתנגד למעבר, אזי יש לבקש את אישור בית המשפט.
בית המשפט ייבחן את טובת הילדים ויעריך כיצד המעבר ישפיע עליהם. את ההערכה הזאת בית המשפט יבצע באמצעות מינוי מומחה ו/או עו"ס לסדרי דין / אפוטרופוס לדין, אשר ייתנו את חוות הדעת והמלצותיהם בפני בית המשפט וברובם המכריע של התיקים המלצות המומחים מתקבלות.
בנוסף, בית המשפט בבואו להכריע בשאלת העתקת מקום המגורים ייבחן וישקול את הגורמים הבאים:
טיב הטיפול של כל אחד מההורים בקטינים בטרם המעבר.
האם המעבר יאפשר להורה שאינו עובר למלא את תפקידו ונוכחותו המשמעותיים בעולמם של הילדים, לגדלם ולממש את האחריות ההורית.
אופי הקשר שייוצר עם ההורה האחר עקב המעבר
הנטל שיוטל על ההורים או מי מהם, קשרי החברה ומשפחה במקום הישן והחדש.
בית המשפט יתחשב בשאיפת ההורה העובר להתקרב למשפחת המוצא או להתקדם מבחינה מקצועית.
כמו כן, בית המשפט בוחן את עיתוי הגשת התביעה. כך שהורה המעוניין למנוע את העתקת מקום מגורי הילדים עליו להגיש בדחיפות צו מניעה. אם ההורה המתנגד למעבר ישתהה והילדים כבר יעברו יהיה לכך משקל בהכרעה שכן לעקור פעם שנייה קטינים אשר כבר עברו שינוי של פרידה וגירושין ומעבר מקום מגורים בית המשפט לא ימהר לטלטלם שוב. אם ההורה המבקש את המעבר עשה צעד חד צדדי ועבר עם הילדים ללא הסכמת ההורה השני אזי על ההורה המתנגד להגיש צו עשה להחזרת הקטינים למקום מגוריהם המקורי.
ניכור הורי
המונח ניכור הורי בהגדרתו הקלאסית, מתבטא בסרבנות קשר בין הילד לבין ההורה המנוכר. זאת כאשר הניכור אינו תוצאה של מערכת יחסים עכורה בין ההורה המנוכר לילד אלא כתוצאה של הסתה של ההורה האחר. לניכור פנים רבות כאשר הקיצונית שבהן הינה נתק מוחלט בין הילד להורה המנוכר. כיום תופעת הניכור מכונה ממש "תסמונת".
להורה המנכר סיבות ומניעים מגוונים להתנהלותו – מניע נקמני, כלכלי, לעיתים אמונה שגויה כי ההורה המנוכר פוגעני כלפי הילד והוא זה שיעמוד על המשמר להצילו. חלק מהמניעים מבוססים על מאפייני אישיות נרקיסיסטית.
ההורה המנכר כורת בתהליך אינטנסיבי ועקבי, מכוון וזדוני מערכת יחסים עם ילדו המבוססת על התנגדות של הילד כלפי ההורה המנוכר. התנגדותו של הילד וסירובו לכל קשר אינם מושתתים על סיבה הגיונית, ממשית ומוצדקת אלא על בסיס תהליכי ההסתה האינטנסיביים שכל מטרתם הינה להפריד בין הילד לבין ההורה האחר.
הבעיה המרכזית בתהליכי ניכור היא שככל והליך הניכור נמשך זמן רב יותר כך קשה יותר לתקנו. לעיתים המצב הינו בלתי הפיך – מוחו של הילד כל כך שטוף שאינו מסוגל לחשוב שום מחשבה חיובית על ההורה המנוכר ועל כן הילד יסרב לכל קשר מכל סוג. לכן, לזמן חשיבות מכרעת בזיהוי תהליך ניכור ובטיפול בו.
לתהליך הניכור פנים רבות ומשך זמן שונה מילד לילד. ועל כן חשוב לזהות סימנים בדרך. לדוגמא: כאשר הילד מדבר באופן שלילי על ההורה האחר ובקיא בפרטי ההליך המשפטי בין ההורים וברקע לסכסוך ביניהם.
או כאשר ההורה המנכר מנסה לחבל בזמני השהות הקיימים או מנסה למנוע קשר עם ההורה האחר, מונע קשר טלפוני לחלופין מתעקש להיות נוכח כאשר הילד מדבר עם ההורה האחר, משבש מפגשים, לא מעדכן מה קורה במסגרות החינוכיות או עדכונים רפואיים.
לעיתים ההורה משכנע את הילד כי ההורה האחר התעלל בו או פגע בו או עשה בו מעשים שלא ייעשו והילד משתכנע שההורה האחר מסוכן לו.
דוגמא נוספת הינה כאשר צד אחד בנה זוגיות והביא ילדים נוספים לעולם וההורה האחר מסית ואומר לילד כי ההורה האחר אוהב את הילדים האלו יותר ממנו. ההורה המנכר מתמסכן על מר גורלו שהוא לא המשיך בחיים והוא הקריב את חייו למען הילד.
חשוב להבין שלא כל הסימנים מופיעים במקרה אחד ואין מקרה אחד דומה למשנהו. לניכור סממנים רבים וקצרה היריעה מלפרוש את כולם.
חשוב לאבחן את הסימנים לניכור הורי ולטפל בהם ללא דיחוי, לפעמים הורה מנכר אינו מודע לכך שהוא מוביל את עצמו להתמודד עם השלכות הקשות של תסמונת הניכור ההורי. לא פעם, ההורה המנכר מאמין לסיפורים שהוא מספר לעצמו, לילד המנוכר ולסביבה. אבחון של המצב בשלבים המוקדמים יגדיל את הסיכוי לטיפול בניכור בצורה טובה יותר.
נוהל הנשיאה
בשנים האחרונות נעשים מאמצים מערכתיים על מנת לטפל בניכור ההורי. נוהל הנשיאה מיום 25.5.2020, עוסק בסוגיית הניכור ההורי ומטרתו מתן עזרה ראשונה וטיפול מיידי במצב של ניכור הורי ויצירת חידוש הקשר באופן מהיר ומיידי. באופן של הליך מזורז במטרה למנוע פגיעה בנפשם של הילדים והבטחת הקשר בין הורים.
כיום בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב ישנו שופט מוקד –ומי שמגיע לפתחו של כב' השופט ארז שני, זוכה באוזן קשבת ובפתרונות מעשיים המיועדים למיגור התופעה. בית המשפט אינו מהסס להטיל הוצאות קנסות וסנקציות גבוהות כנגד הורה מנכר. הפתרונות הם פרקטיים והם כוללים בדרך כלל הפניה למומחה, וסנקציות בגין אי שיתוף פעולה. כמו כן, לעיתים ימנה בית המשפט אפוטרופוס לדין לקטין. האפוט' לדין מייצג את הקטין בלבד ואינו תלוי בצד זה או אחר, לנגד עיניו עומדת טובת הילד בלבד והוא ייתן את עמדתו לבית המשפט בסוגיית הניכור. כאמור, ההורה המשמורן אמור לעשות מאמצים כדי לטפל בניכור ולא לשבת בצורה פאסיבית.
בנוסף, בית המשפט לעיתים ממנה מומחה על מנת לערוך אבחון לצדדים בין אם אבחון מסוגלות הורית ובין אם אבחונים פסיכולוגיים ופסיכיאטרים אחרים. המומחה ייתן עמדתו והמלצותיו בסוגיית הניכור, וימליץ על דרכי חידוש הקשר.
בית המשפט יפעיל סנקציות שונות, כשהחמורה שבהן היא הוצאת הילד המנוכר ממשמורת ההורה המנכר והעברתו להורה המנוכר. יחד עם זאת לא בכל מקרה ינקוט בית המשפט בהליך זה ולעיתים יבין שאין מוצא אלא להרים ידיים ואין כל דרך לכפות על הילדים לפגוש בהורה המנוכר. חשוב להבין כי בית המשפט יכול להתערב בתופעת הניכור כאשר מדובר בקטינים, קרי עד גיל 18 בלבד.
הורה מנוכר צריך להביא בחשבון כי יזדקק להרבה מאד סבלנות בטיפול בתיק ניכור וכי עליו ליצור קשר עם עו"ד בקיא בתחום שיכוון אותו צעד צעד כיצד לפעול, עו"ד אכפתי, רגיש ואנושי שנותן מענה לכל התופעות הקשות שצצות בתיק שכזה, גם במועדים ובשעות לא שגרתיות, ושיוביל אותו בבטחה לחידוש הקשר.
תביעת אבהות
לכל ילד הזכות לדעת מיהם אביו ואימו. על כן, כל ילד שנולד בישראל חייב ברישום ברשות האוכלוסין וההגירה. רישום זה כולל ציון זהות הוריו. די בהצהרת ההורים במשרד הפנים כי הם הוריו של הילד על מנת שיירשמו כהוריו, גם אם אינם נשואים.
מטבע הדברים, זהות האם ידועה, וזהות האב לעיתים אינה ידועה או ידועה אך לא מתבצע רישום. המשמעות של אי רישום אב, שלילד הנולד – אין אב. על מנת שיהיה אפשרי לחייב את האב לקיים את חובותיו המשפטיות כלפי ילדו יש לשייך ברישום את האב לילד. באופן זה, אב שאינו רשום – זכויותיו עלולות להישלל ממנו, כגון הזכות לגדל את ילדו ולהיות מעורב בחייו.
כאשר מדובר באב / אם אזרח זר, שאינו נשוי לאם, או שהנישואין נערכו פחות מ-300 יום מהולדת הילד. במקרה שכזה משרד הפנים לא יסתפק בהצהרת אבהות ותידרש בדיקה גנטית להוכחת האבהות הנטענת. כך גם כאשר האם אזרחית זרה, משרד הפנים מגלה חשדנות ואינו מתיר רישום הורות על סמך הצהרת הצדדים במיוחד אם אינם נשואים. חשדנות זו נועדה למנוע ניסיונות של הסדרת מעמד בישראל באמצעות הגשת תביעת אבהות.
תביעות לאבהות מוגשות משני צידי המתרס. כאשר תביעה לאבהות מוגשת מטעם האם, ברי כי היא מבקשת שהאב יישא בחובותיו כלפי הילד. לעיתים אבות חומקים מחובתם זו ואינם מכירים בילדיהם מהטעם שאינם מעוניינים לשלם בעבורם. במקרים לא מעטים, האבות לא תכננו להיות אבות וטוענים לגניבת זרעם. אולם טיעון זה אינו מסיר את חובתם המשפטית כלפי הילד שאינו אחראי למעשי הוריו.
כאשר תביעת אבהות מוגשת מטעם האב, בדרך כלל יהיה זה במקרים בהם מונעת האם מהאב את זכויותיו כאב – להתראות עם ילדו, לגדלו, לחנכו ולהיות מעורב בחייו.
דרך המלך לקביעת אבהות הינה ביצוע בדיקת רקמות. לבדיקה זו רמת סבירות גבוהה ביותר להוכחת קשר גנטי של אבהות. אפשרות נוספת לבצע בדיקת אבהות הינה באמצעות מתן דגימת רוק או שיער + סוג הדם, ולאו דווקא באמצעות בדיקת דם פולשנית, ביהמ"ש רשאי לחייב את האב לעבור בדיקה שכזו.
הזכות לכבוד האדם מאפשרת לאב את הזכות לסרב לעבור בדיקת רקמות. אולם, לילד יש את הזכות לדעת מיהו אביו. זכויות אלו מתנגשות זו בזו, כאשר זכותו של הילד גוברת לדעת את מוצאו ולקבל את זכויותיו הקנייניות.
סירוב האב לעבור בדיקה גנטית ייחשב כראיה לאבהותו, אלא אם כן יעלה בידו להצדיק את סירובו לבדיקה הגנטית בנימוק סביר.
חשוב לדעת כי בית המשפט לא יאפשר בכל מקרה לבצע בדיקה גנטית בכל תביעת אבהות. כאשר יש חשש כי הילוד יוכרז כממזר – לא תתאפשר בדיקה גנטית להוכחת אבהות.
מי הוא ממזר? אישה יהודייה הנשואה ליהודי המתעברת במהלך נישואיה כתוצאה מיחסיה עם גבר יהודי אחר – הילוד הוא ממזר.
ההשלכות והמשמעויות של ממזרות הינן מן החמורות ביותר, תוצאות הכרזת ילוד כממזר משפיעות לדורי דורות. ממזר אינו יכול להינשא לקהל ישראל, ויכול להינשא רק לממזרה, וכך כל צאצאיו הבאים אחריו לדורי דורות אינם יכולים להינשא לקהל ישראל אלא רק לממזר.
במסגרת הליכי גירושין, עולות לא פעם טענות מטעם האב בדבר ספקותיו לגבי אבהותו. בין אם טענות אלו מועלות מחשש אמיתי המבוסס על חשדות אמיתיים ובין אם כטענה טקטית על מנת להימנע מתשלום מזונות, אין מקום כלל לטענות כאלו. האבות וב"כ אינם מבינים את ההשלכות החמורות של טענות אלו והפגיעה האנושה בילדי הצדדים לדורי דורות.
חשוב מאד להבין כי כאשר עולה טענה קיצונית זו, בית המשפט מעביר את התיק לבחינה של הרכב רבנים מיוחד שממנה נשיא בית הדין הרבני הגדול שתפקידו לבחון את שאלת כשרות היוחסין. ההרכב המיוחד ייתן את עמדתו האם קיים חשש לפסילת כשרות היוחסין של הילד וייתן את המלצתו בעניין קיום הבדיקה. צריך לקחת בחשבון כי טענה כזו עלולה להביא את הילד/ה להליך שיוכרז עליו/ה כממזר/ה!
בתי המשפט בהתאם לחוק מידע גנטי לא יאפשרו לברר את טענות הבעל במקרה שעולה חשש לממזר את הילד. במקרה זה טובת הילד וההגנה על האינטרס שלו שלא להיכנס לרשימת פסולי החיתון של הרבנות, גוברת על הזכות של האב לדעת האם הוא האב, גם במחיר שיחויב לשלם מזונות על ילד שאולי לא שלו. קיימות פסיקות, לא רבות אמנם, המחייבות את הבעל לשלם מזונות עבור ילד שסביר להניח שאינו שלו.
בתביעות לבדיקת אבהות בין בני זוג יהודים, ב"כ היועץ המשפטי לממשלה יהיה צד להליך, ויתנגד לבקשת הבדיקה. כאמור לעיל, תבוקש עמדת הרכב הרבנים המיוחד שממנה נשיא בית הדין הרבני הגדול לבחינת בקשות לבדיקה גנטית. ההרכב ייתן את עמדתו האם קיים חשש לפסילת כשרות היוחסין של הילד. הרכב הרבני המיוחד עושה כל שלאל ידו מבחינה הלכתית על מנת לא להכניס אף ילד/ה לרשימת פסולי החיתון. אולם קיימים מקרים בהם לא תיוותר להם ברירה. במקרים אלו ההרכב ישאיר את התיק פתוח כך שתהיה בפני הילד האפשרות לערער על ההחלטה כשיהפוך לבגיר.
כאמור לעיל, הכלל לעיל חל רק על זוגות יהודים נשואים, כאשר מדובר בזוגות ידועים בציבור או בזוגות מעורבים בית המשפט ייעתר לבקשה לבדיקה גנטית בהתאם לנסיבות המקרה.
וודאי שמתם לב לאי הסימטריה המגדרית – ממזר ייחשב רק כאשר אישה יהודייה נשואה בגדה בבעלה עם גבר יהודי. (אחת הדרכים לחלץ ילד ממזרות הינה לטעון כי הבגידה הייתה עם גוי). אולם, הדברים אינם עובדים להיפך, בעל יהודי הנשוי ליהודייה, אשר הביא ילד מחוץ למסגרת הנישואין – על ילוד זה לא יוטל קלון הממזרות! אלא אם כן מדובר במקרה שילד נולד לאב שנשא בחיי אשתו את אחותה או קיים עמה יחסי אישות ייחשב ממזר. כך גם במקרה של ילד שנולד מנישואין אסורים כגון: כהן וגרושה, יחשב כממזר.
צו הורות פסיקתי
הזכות להורות הוכרה כזכות יסוד, בית המשפט קבע כי חשיבות רבה להסדרת ההורות מבחינה משפטית כדין, וכן ולצמצום ההכרה בהורות בפער הזמנים בין לידת היילוד ועד לסיום הליך ההכרה בהורות.
צו הורות פסיקתי הוא צו שיפוטי המכונן קשרי הורות. למעשה הצו מורה להכיר בהורותו של אדם נטול זיקה גנטית או פיזיולוגית ליילוד, וההכרה בהורותו תעשה מכוח הקשר הזוגי שהוא מקיים עם ההורה בעל הזיקה הביולוגית ו/או הפיזיולוגית.
לדוגמא: זוג נשים הבוחרות להביא ילד לעולם באמצעות תרומת זרע אנונימית, כאשר האחת נושאת ברחמה את היילוד, מוכרת ונרשמת באופן טבעי כאימו. כאשר לבת זוגה למעשה אין מעמד רשמי על אף שתישא בכלכלתו של הילד, תטפל בו, ועצם הבאת היילוד לעולם הינו פרי תכנון משותף של בנות הזוג.
מעמדה של האם הלא ביולוגית אינו מוסדר ולכן עליה לעבור פרוצדורה משפטית על מנת להסדיר את המעמד.
ההסדר המשפטי שהיה נהוג בישראל בעבר הוא קבלת צו אימוץ.
כיום המצב שונה וניתן להגיש תביעה לצו הורות פסיקתי. הסדר מהפכני זה נולד במאמצים רבים של אימהות חד מיניות להכרה בהורותן וההבדלים בין צו אימוץ וצו הורות מהותיים.
מכל מקום, קיימות הנחיות של ב"כ היועץ המשפטי לממשלה הקובעות תנאים שעל זוגות נשים לעמוד בהם ולהלן אביא את העיקריים שבהם:
בנות הזוג למעלה מגיל 18, ומצויות בזוגיות מעל ל – 18 חודשים; ומקיימות משק בית משותף.
הסכם ההורות ביניהן נחתם לפני התחלת הליכי הבאת הילד לעולם;
הילד בן פחות מ – 90 יום;
הזוג חותמות על תצהיר לפיו לאף אחת מהן אין הרשעה בעבירת מין או אלימות שאינה מאפשרת לה להירשם כהורה וכו'.
בנות הזוג תושבות ישראל.
צו הורות פסיקתי יכול שיינתן עם או בלי תסקיר של שירותי הרווחה והדבר נתון לשיקול דעת בית המשפט.
כמו כן, על בנות הזוג להוכיח רצון וכוונה אמיתית ליחס הורות והסכמה של ההורה הלא ביולוגי לקבל על עצמו חובות הוריות וכי בפועל מתקיימים יחסי הורות, גם במקרה של פרידה בין בנות הזוג.
בצו הורות פסיקתי מדובר בהורות מתוכננת ומשותפת של בני הזוג. אין המדובר במצב בו ההורה הלא ביולוגי הצטרף למשפחה בשלב מאוחר, אלא זוג אשר יזם את ההורות יחד והתנהג מיום הולדת הקטין כשני הורים לכל דבר ועניין. במקרה בו ההורה הלא ביולוגי מצטרף בשלב מאוחר יותר עדיין תהיה רלוונטית הפרוצדורה של אימוץ ולא יינתן צו הורות פסיקתי.
ההליך אצל זוגות גברים:
אצל זוגות חד מיניים גברים, ההורות מעט מסובכת יותר שכן הבאת ילד לעולם מצריכה את סיועה של אם פונדקאית. וברי כי היילוד יהיה מזרעו של אחד מבני הזוג. במקרה של זוגות גברים צריך להינתן צו הורות פסיקתי לאב הביולוגי ואח"כ לאב המבקש להירשם כהורה.
לצורך הרישום הראשוני של יילוד שנולד לזוג גברים בהליך פונדקאות על ההורים להוכיח לפקיד מרשם האוכלוסין כי אחד ההורים הוא ההורה הביולוגי של הילד. ניתן לעשות זאת באמצעות תעודת לידה / פסק דין מהמדינה שבה בוצע הליך הפונדקאות המעידים במפורש כי אחד ההורים הוא ההורה הביולוגי, ומציינים במפורש מי מההורים הוא ההורה הביולוגי. בכדי לקבל צו זה יש להוכיח לבית המשפט קשר גנטי בין אחד ההורים לילד באמצעות בדיקה גנטית.
רק לאחר שההורה הביולוגי נרשם כהורהו של הילד במרשם האוכלוסין, יוכל ההורה הלא ביולוגי להירשם גם הוא כהורה. על ההורה השני יהיה להצטייד במסכים שונים המעידים על הליך הפונדקאות במדינה בה בוצע, צו שיפוטי של רישום ההורה הביולוגי כהורה של היילוד, לעיתים יילווה תהליך זה במתן תסקיר של שירותי הרווחה ולעיתים לא.
תביעת אפוטרופסות בלעדית לקטין:
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע כי ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים.
אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצורכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח יד ועבודתו, וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם; וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו והסמכות לייצגו. עוד קובע החוק כי בהיותם אפוטרופוסים לקטין, חייבים ההורים לנהוג לטובת הקטין כדרך שהורים מסורים היו נוהגים בנסיבות העניין.
על אף הקבוע בחוק, ישנם מקרים בהם נשללת אפוטרופסות מאחד ההורים ואז ההורה השני הופך לאפוטרופוס בלעדי.
בסכסוכי גירושים הכוללים מאבק סביב משמורת הילדים, לעיתים אחד ההורים מגיש תביעה לשלילת אפוטרופסות מההורה השני בשל מעשיו/מחדליו והתנהלותו לגבי הקטינים.
יוגש כי שלילת אפוטרופסות טבעית של ההורה תעשה במקרי קיצון בלבד. שכן גם אם הורה מקבל לידיו את המשמורת הבלעדית על הילדים, עובדה זו אינה מאיינת את אפוטרופסותו הטבעית של ההורה השני עליהם. עדיין שני ההורים יוכלו להחליט בעניינים רפואיים, חינוכיים, ההורה נשאר חייב למלא את חובותיו כהורה וזכאי להיות מעורב בהחלטות הקשורות לילדיו גם אם המשמורת בלעדית אצל ההורה האחר.
לשלילת אפוטרופסות מהורה השלכות מרחיקות לכת.
ההשלכות של שלילת אפוטרופסות מהורה
הורה שנשללה ממנו האפוטרופסות הוא למעשה חסר חובות וזכויות לגבי ילדיו. לא יוכל לקבל שום החלטה לגביהם ועמדתו לא תובא בחשבון.
ואילו ההורה בעל האפוטרופסות הבלעדית יהיה רשאי להחליט על כל העניינים הקשורים לקטינים כפי שנקבע בחוק בכשרות והאפוטרופסות.
אימתי תישלל אפוטרופסות מהורה?
מהטעם ששלילת אפוטרופסות טבעית מהורה הינה צעד קיצוני, בית המשפט ייעתר לבקשה שכזו לאחר שמיעת מומחים כגון עו"ס לסדרי דין, וכל מומחה אחר רלוונטי. הבקשה לשלילה תיעתר בנסיבות חריגות בלבד, כגון:
הורה חולה – הורה שמצבו הבריאותי (פיזי, נפשי או קוגניטיבי) איננו מאפשר לו להיות אפוטרופוס על ילדו. לדוגמא: הורה שבעצמו מונה לו אפוטרופוס.
נסיבות בהן ההורה הנבצר שוהה בחו"ל – כאשר אחד ההורים אינו נמצא דרך קבע בישראל, נבצר ממנו להגיע ארצה, או שמעולם לא ביקר בישראל ואין בכוונתו להגיע.
נעדר – הורה שנעלם ומקום הימצאו איננו ידוע וזאת לאחר שנעשו מאמצים לאתרו. העדרו ו/או חוסר זמינותו של הורה חמורה עד כדי שהיא פוגעת בטובת הקטין ומונעת ניהול של חלק מענייניו.
זהות ההורה אינה ידועה – רק הורה ידוע יכול לשמש כאפוטרופוס.
הורה נוטש – הורה שנטש את הקטין ואיננו רוצה להיות מעורב בחייו: /ההורה אינו רשום ו/או אינו מכיר בקטין כילדו.
הורה שאיננו מתפקד – רק לאחר שהוכח בבית המשפט כי ההורה אינו מתפקד וחוסר תפקודו פוגע בטובת הקטינים, הבקשה תיעתר.
הורה פוגע – תישלל אפוטרופסות מהורה שרצח או ניסה לרצוח מי מבני המשפחה, ומהורה שאנס או ביצע מעשה סדום של קטין בתוך המשפחה.
כאמור, תביעה לשלילת אפוטרופסות, יש להגיש לבית המשפט לענייני משפחה, ולאחר בדיקה קפדנית של הבקשה ייקבע האם להיעתר לבקשה במלואה או באופן חלקי (כלומר הגבלת האפוטרופסות, שלילה נקודתית) או לדחותה.
כאמור לעיל, בקשות לשלילת אפוטרופסות מהורה ייעתרו במקרי קיצון ובנסיבות מחמירות בלבד. יודגש כי אף אסירים שעברו עבירות פליליות חמורות, כל עוד העבירה אינה נוגעת באופן ישיר לילדים, לא תישלל מהם אפוטרופסותם. קרי: הורה שרצח אדם לא לעיני ילדיו ושלא קשור למשפחה, לא תישלל אפוטרופסותו אלא אם כן יוכחו שאר הפרמטרים לשלילה.
עשויים להיות מצבים נוספים בהם ימנה בית המשפט אפוטרופוס חיצוני לקטין, כגון:
שני הוריו של הקטין נפטרו, או שהוכרזו פסולי דין, או שהאפוטרופסות נשללה מהם לפי החוק, או שאינם מסוגלים למלא כלפי הקטין את חובותיהם או שהם נמנעים ללא סיבה סבירה מלמלא את חובותיהם.
הסכם ממון
צמד המילים הסכם ממון בד"כ מעורר תחושות לא נעימות לפחות אצל אחד מבני הזוג ובד"כ בן הזוג שמביא איתו פחות ממון לחיים המשותפים.
רבים מהזוגות העומדים להינשא או לחיות חיים משותפים יחד חוששים כי הסכם כזה יהרוג את הרומנטיקה, יגרום לחילוקי דעות, חשש של שני הצדדים שהאהבה תלויה בכסף, פחד מיסטי כי אם נחתום על הסכם ממון זה יביא עין הרע על היחסים ועוד כהנה וכהנה מעצורים וחששות מונעים מבני זוג לחתום בראשית דרכם המשותפת על הסכם ממון.
אף אחד לא רוצה לחשוב בעודו צעיר ובריא על מוות, מחלות או זיקנה. למרות זאת, האדם ההגיוני, שלא מעוניין להשאיר את עתידו בידי הגורל, מבטח עצמו בשלל ביטוחי חיים ופוליסות שמא יקרה לו משהו. כשם שאין תעודת ביטוח "שלי זה לא יקרה", כך אותו היגיון רצוי שיפעל להבטיח את רצוננו לגבי הרכוש שלנו.
בתחילת המסע המשותף – החיים נראים מבטיחים, אנו לא מעוניינים ברעשי רקע, מבוכה, או לחבל בהתרגשות של חתונה או מעבר לחיים משותפים. אולם, למרבה הצער, הסטטיסטיקות של גירושין בישראל רק עולות מידי שנה והן אינן כוללות את פרידות של ידועים בציבור שאינן נספרות בצורה מסודרת בשום רשות.
על כן, עם כל אי הנוחות הכרוכה בעריכת הסכם ממון / הסכם חיים משותפים, אני ממליצה לערוך הסכם למקרה שבמרוצת הזמן הדברים לא יתנהלו בדיוק כפי שתכננתם. ההסכם יחסוך מכם התדיינות מייסרת, כסף רב ואנרגיות שליליות. לאחר חתימת ההסכם – הניחו אותו במגירה ושכחו ממנו.
ברי כי לעורך הסכם הממון מלבד הידע המשפטי לו הוא נדרש, חייבת להיות לעורך ההסכם רגישות יתרה, זהירות ויצירתיות לפתור את הקונפליקטים העולים ולתת להם מענה ברגישות ובמקצועיות ולשמור על מערכת היחסים בין בני הזוג שלא תיפגע חלילה מעצם עריכת ההסכם.
ההסכם חייב להיות מקצועי, מקיף וברור, עליו להיות מותאם באופן ספציפי לבני הזוג ולצפות פני עתיד ולתת מענה משפטי מלא לסיטואציות ולנסיבות השונות. זאת על מנת להימנע ממאבקים משפטיים מיותרים במקרה של פרידה.
הסכם ממון כשמו כן הוא – יכלול הבנות לגבי הרכוש ולא יכלול הסדרים לגבי מזונות לילדים שטרם נולדו. אולם הסכם הממון יכול לכלול הבנות לגבי חלוקת זמני השהות של הילדים לכשייוולדו.
האם כל זוג צריך לחתום על הסכם? התשובה חד משמעית, לא!
זוג העומד להינשא ואין לאף אחד מהצדדים רכוש, לחלופין, הממון איתו הם מגיעים לקשר הינו דומה, לא חייבים לערוך הסכם מהטעם שממילא במקרה של פרידה הרכוש והזכויות שנצברו במהלך הנישואין יחולקו בחלקים שווים. (אם במהלך הנישואין יתקבלו ירושות ומתנות שלא מעוניינים לשתף בהם את בן/ת הזוג אזי יש דרכים נוספות להביע את הרצון לשמור רכוש זה ללא שיתוף גם ללא עריכת הסכם).
אימתי מומלץ לערוך הסכם?
זוג אשר רוצה לחרוג מהקבוע בחוק יחסי ממון ומעוניין לקבוע חלוקה אחרת של הרכוש.
זוגות אשר צד אחד מגיע לקשר עם רכוש וממון ומעוניין להגן עליו במקרה של פרידה.
הסכם ממון מומלץ במיוחד עבור זוגות בפרק ב'. במיוחד במקרה בו יש ילדים לאחד הצדדים או לשניהם.
הסכם ממון שנערך במהלך הנישואין או לאחריהם חייב באישור בית המשפט או בית הדין הרבני. הסכם ממון שנערך טרום הנישואין ניתן להביא לאישור בפני רושם נישואים, נוטריון או ערכאה משפטית מוסמכת.
אישור ההסכם הינו תנאי לתקפותו. דרישת המחוקק לאישור ההסכם אינה טכנית בלבד אלא דרישה מהותית! הערכאה השיפוטית בודקת האם בני הזוג חתמו מרצון על ההסכם והאם הם מבינים את המשמעויות הנובעות ממנו. מקרים רבים נידונים בבית המשפט בהסכמים שנחתמו ולא אושרו ע"י הערכאה השיפוטית.
להבדיל מזוגות נשואים, זוגות ידועים בציבור החותמים על הסכם חיים משותפים אינם נדרשים לאשרו בבית המשפט לענייני משפחה, על מנת שלהסכם יהיה תוקף משפטי מחייב. ואולם, ככל שצדדים ידועים בציבור המקיימים משק בית משותף רוצים לתת להסכם שביניהם גושפנקא משפטית הם רשאים לאשר את ההסכם בבית המשפט לענייני משפחה או אצל נוטריון.
ההסכם יכול לציין במפורש כי בני הזוג על אף חייהם המשותפים אינם נחשבים כידועים בציבור ויחול עליהם המשטר הרכושי אשר הם עצמם קובעים.
הסכם לחיים משותפים בין ידועים בציבור אשר קיבל תוקף של פסק דין מלפני בית המשפט לענייני משפחה מהווה הוכחה רשמית עבור הרשויות (ביטוח לאומי, מקומות עבודה) שדורשות מבני הזוג אסמכתא לגבי זוגיות במשק בית משותף.
טובה חתמתם הסכם – לכו ואשרו אותו בבית המשפט, הניחו במגירה ושכחו ממנו!
האם הסכם ממון שנערך בישראל תקף גם בחו"ל?
זוגות רבים מקבלים הצעה לרילוקשיין או מחליטים להגר. במידה וחתמתם על הסכם ממון חשוב ביותר לוודא כי המדינה המיועדת תכבד את הסכם הממון שנחתם בארץ אם תחליטו להתגרש. העניין סבוך עוד יותר לבני זוג ידועים בציבור מהטעם שלא כל מדינה מכירה בידועים בציבור כבעלי זכויות ומעמד.
ניתן לכלול בהסכם סעיף בו במפורש יצויין כי הדין הישראלי יחול על חלוקת הרכוש
בין בני הזוג. בחלק ממדינות העולם, ניתן לבצע הליך פרוצדורלי פשוט אשר יבטיח את תוקפו המשפטי של ההסכם שם. אם לא ניתן יהיה ליישם את ההסכם במדינה המיועדת, בני הזוג עלולים למצוא עצמם כפופים לדינים באותה המדינה ולהיות כפופים להסדר רכושי שלא התכוונו מלכתחילה ומשרת את האינטרס של בן הזוג המעוניין לא לקיים את הסכם הממון שנחתם בישראל.
תוקפו של ההסכם במדינת היעד חשוב עוד יותר כאשר יש לצדדים או לאחד מהם נכסים / זכויות / עסקים במדינה זו מלבד רכוש בישראל.
חשוב לדעת!
הסכם ממון אינו חוסם את דרככם לערוך צוואה ובה לקבוע כי אתם מורישים את חלקכם לבן/ת הזוג למרות הסכמות אחרות בהסכם הממון.
זכרו – הסכם ממון נועד לחיים – לעת פרידה. צוואה – נועדה לאחר המוות. בהעדר צוואה – הסכם ממון מגדיר את היקף העיזבון בלבד.
אם הינכם מעוניינים להגן על רכושכם גם לאחר המוות, ולא להורישו לבן/ בת הזוג, עליכם לערוך הסכם ממון וצוואה. ראה על כך פרק בנפרד.
הסכם חיים משותפים/הסכם זוגיות
הסכם חיים משותפים המכונה גם הסכם זוגיות או הסכם ממון, הינו הסכם שתכליתו להסדיר את מערכת היחסים של בני זוג החיים בזוגיות, ללא נישואין מכל סיבה שהיא, בין אידיאולוגית, בין מסיבות כלכליות, בין אם הם מנועים מלהינשא ובין מכל סיבה שהיא. ההסכם מסדיר את הנושאים הכרוכים בקשר הזוגי בין הצדדים בענייני רכוש, מזונות, זמני שהות הקטינים, ואת מעמד הצדדים האם הם רואים עצמם כידועים בציבור או לא.
זוגות נשואים, עליהם חל חוק יחסי ממון, העורכים הסכם ממון – יאשרו את ההסכם בבית המשפט או בבית הדין הרבני. זוגות ידועים בציבור החותמים על הסכם חיים משותפים אינם נדרשים לאשר את ההסכם בבית המשפט. ההסכם יקבל תוקף משפטי מחייב גם אם יאשרו אותו אצל נוטריון. לאישור ההסכם תכלית מהותית שכן הנוטריון או בית המשפט בוחנים כי בני הזוג הבינו את הוראות ההסכם והשלכותיו וכי חתמו עליו מרצון.
בני זוג המעוניינים בהסכם חיים משותפים ולהכריז על עצמם כידועים בציבור, צריכים להיות פנויים, קרי: שאף אחד מהם אינו נשוי לבן זוג אחר באותה העת. אם אחד מהם נשוי אין הם יכולים להיקרא "ידועים בציבור" (רק בנסיבות נדירות).
בהסכם חיים משותפים, הצדדים יכולים להצהיר על עצמם כידועים בציבור המנהלים משק בית משותף, ואז החוק יחיל את הלכת השיתוף שהינה יציר הפסיקה שנועד בדיוק לזוגות ידועים בציבור.
בני הזוג יכולים לקבוע בהסכם כי על אף מגוריהם המשותפים ועל אף שהם מנהלים משק בית בית משותף, הם אינם רוצים להכריז על עצמם כידועים בציבור וקובעים ביניהם איזה משטר רכושי יחול עליהם.
בני הזוג יכולים להצהיר איזה הסדר רכושי הם מחילים על עצמם ואף לפצל את ההסדר לגבי נכסים מסוימים.
ההסכם אמור לעגן בחובו הסדרים לסוגיות רכוש, זמני שהות, וככל שיש ילדים בתמונה אז לקבוע הסדרים לגבי כלכלתם, הסכם יסדיר גם סוגיית הפרידה – מהו מנגנון יישוב הסכסוך, דרכי ופרוצדורות הפרידה.
הסכם חיים משותפים אשר קיבל תוקף של פסק דין מבית המשפט, מהווה הוכחה רשמית עבור הרשויות (ביטוח לאומי, מקומות עבודה) הדורשות מבני הזוג אסמכתא לגבי זוגיות במשק בית משותף.
חשוב מאד שהסכם יהיה ערוך בקפידה ויכלול את כל הסוגיות והתרחישים העתידיים של בני הזוג הספציפיים ויתאים למידותיהם וזאת על מנת שההסכם לא ייפתח בעתיד.
חשיבות יתרה יש להסכם חיים משותפים, מהטעם שהגדרה של ידועים בציבור הינה הגדרה רחבה, תלויה לעיתים בהשקפת עולמו של השופט הדן בתיק, הפסיקה מאד רחבה וניתן להכליל בהגדרת ידועים בציבור מגוון רחב מאד של מערכות יחסים, גם כאלו שלא התכוונו מלכתחילה להגדיר עצמם כידועים בציבור אולם בעת הפרידה משתלם להם להיות "ידועים בציבור" ולעתור לזכויות כלכליות (ראה פרק "ידועים בציבור"). על כן, הסכם שיעגן את הקשר המשפטי בין בני הזוג החיים בזוגיות ללא נישואין, יכניס וודאות ויציבות ובוודאי ימנע סכסוכים מיותרים בעת פרידה.
מלבד הידע המשפטי של עורך ההסכם לו הוא נדרש, חייבת להיות לו רגישות יתרה, זהירות ויצירתיות לפתור את הקונפליקטים העולים בעת עריכת ההסכם, ולתת להם מענה ברגישות ובמקצועיות. על עורך ההסכם לשמור על מערכת היחסים בין בני הזוג שלא תיפגע חלילה מעצם עריכת ההסכם.
האם הסכם ממון שנערך בישראל תקף גם בחו"ל?
זוגות רבים מקבלים הצעה לרילוקשיין או מחליטים להגר. במידה וחתמתם על הסכם חיים משותפים חשוב ביותר לוודא כי המדינה המיועדת תכבד את ההסכם שנחתם בארץ אם תחליטו להיפרד. העניין סבוך עוד יותר לבני זוג ידועים בציבור מהטעם שלא כל מדינה מכירה בידועים בציבור כבעלי זכויות ומעמד.
ניתן לכלול בהסכם סעיף בו במפורש יצויין כי הדין הישראלי יחול על חלוקת הרכוש
בין בני הזוג. בחלק ממדינות העולם, ניתן לבצע הליך פרוצדורלי פשוט אשר יבטיח את תוקפו המשפטי של ההסכם שם. אם לא ניתן יהיה ליישם את ההסכם במדינה המיועדת, בני הזוג עלולים למצוא עצמם כפופים לדינים באותה המדינה ולהיות כפופים להסדר רכושי שלא התכוונו מלכתחילה ומשרת את האינטרס של בן הזוג המעוניין לא לקיים את הסכם החיים המשותפים שנחתם בישראל.
תוקפו של ההסכם במדינת היעד חשוב עוד יותר כאשר יש לצדדים או לאחד מהם נכסים / זכויות / עסקים במדינה זו מלבד רכוש בישראל.
חשוב לדעת!
הסכם חיים משותפים אינו חוסם את דרככם לערוך צוואה ובה לקבוע כי אתם מורישים את חלקכם לבן/ת הזוג למרות הסכמות אחרות בהסכם ביניכם.
זכרו – הסכם חיים משותפים כשמו כן הוא – נועד לחיים – לעת פרידה. צוואה – נועדה לאחר המוות. בהעדר צוואה – הסכם החיים המשותפים מגדיר את היקף העיזבון בלבד.
אם הינכם מעוניינים להגן על רכושכם גם לאחר המוות, ולא להורישו לבן/ בת הזוג, עליכם לערוך הסכם חיים משותפים וצוואה. ראה על כך פרק בנפרד הסכם ממון וצוואה – אימתי.
הסכם שלום בית לחילופין גירושין
הסכם שלום בית ולחלופין גירושין הינו פתרון מעולה לזוגות שאינם שלמים עם ההחלטה להתגרש ונמצאים בשלבי ההתלבטות. הסכם זה נותן מענה מצויין להזדמנות לשקם את חיי הנישואין ושימור התא המשפחתי מבלי לחשוש מאיבוד הזכויות במקרה של גירושין.
פירוק התא המשפחתי אינה החלטה של מה בכך, ולעיתים קרובות מלווה בהתחבטויות רבות ותחושה חזקה של החמצה ובהרגשה כי לא מוצו כל הניסיונות לשיקום, לעיתים קיימת תחושה כי ישנו "דבק" המחבר את בני הזוג, ולעיתים פשוט עוד לא הבשילה העת לפירוד ונדרש עוד תהליך בדרך.
זוגות המתלבטים אם לפרק את התא המשפחתי או לתת הזדמנות נוספת חוששים לעיתים כי בן/בת הזוג ינצלו לרעה את פרק הזמן הזה להשגת יתרונות כלכליים. הסכם שלום בית לחלופין גירושין יהיה לרוב הפתרון הנכון להפגת חששות אלו מהטעם כי ההסכם יכלול את מראש את כל תנאי הגירושין במידה ודרכם של בני הזוג לא צלחה להישאר יחד.
מסגרת הסכם שלום בית כוללת את הקווים המנחים להתנהלות הזוגית בדגש על המוקדים שהובילו לרצון לפרק את התא המשפחתי, כגון: התחייבות לנאמנות, קווים מנחים להתנהלות כלכלית, חלוקת מטלות הבית, חינוך הילדים וכל נושא העומד לרועץ בין בני הזוג . כמו כן, ההסכם כולל מתווה לפרידה אם וכאשר אחד מבני הזוג יהיה מעוניין לסיים את קשר הנישואין. עוד כולל ההסכם חלופה לשלום הבית, ואלו תנאי הגירושין.
מאחר והחלק בהסכם הנוגע לשלום הבית תלוי בהתנהלות של כל אחד מבני הזוג ואינו דומה להסכם חוזי אחר בו ניתן למדוד בכלים מדוייקים האם הייתה הפרה של ההסכם אם לאו, בפועל, לא ניתן לאכוף את החלק של שלום הבית בהסכם שהרי מדובר במערכת יחסים זוגית. לפיכך, באפשרות כל אחד מבני הזוג להחליט בכל רגע נתון כי הוא מעוניין להיפרד ולהמשיך בהליך הגירושין.
היתרון הגדול של הסכם שלו"ב ולחלופין גירושין הינו כי תנאי הגירושין מוכרעים ונערכים בזמן שהיחסים בין בני הזוג טובים, כאשר הגמישות רבה יותר ואינה דומה לניהול מו"מ בזמן גירושין בו לעיתים בני הזוג נלחמים אחד בשנייה.
והיה ושלום הבית לא צלח, בני הזוג יוכלו להיפרד בצורה קלה יחסית, ללא מאבקים משפטיים, משהסוגיות המרכזיות הוכרעו מראש בהסכם.
את ההסכם יש לאשר בבית המשפט או בבית הדין הרבני על מנת לתת לו תוקף של פסק דין.
הסכם גירושין
חתימה על הסכם גירושין הינה ללא ספק הדרך המשפטית הטובה, היעילה והנכונה ביותר לנהל הליך גירושין. מתוך ההבנה כי כל הצדדים נשכרים מהגעה לגירושין בהסכמה. המחוקק עצמו מחייב את הצדדים לפנות תחילה להליך מו"מ, לפני הגשת תביעות כלשהן.
אם ממילא תצטרכו לפנות להליך גישור, למה לבזבז זמן יקר וכסף? סדרו את כל ענייני הגירושין: משמורת, מזונות ורכוש מראש בהסכמה! וכל שיוותר לכם להיתקל במערכת המשפט יהיה אישור ההסכם.
ידוע כי אני התומכת הגדולה והנלהבת ביותר של סיום סכסוכים בהסכמה. יחד עם זאת חשוב לי להאיר את ההדגשים הנחוצים לחתימה על הסכם מקצועי, הגון שיישרת את טובת כל המשפחה כולה.
לכל משפחה יש נתונים אישיים, כלכליים, ונסיבות ספציפיות שמאפיינות את אותה המשפחה. אם למשפחה אחת אלו ילד עם צרכים מיוחדים, לאחרת פערי השתכרות גדולים בין בני הזוג, למשפחה אחרת יש קומבינציה שלמה של נתונים שיש לתת עליהם את הדעת. החיים מזמנים לנו שלל דוגמאות של נתונים ונסיבות המאפיינים באופן ייחודי כל משפחה ומשפחה.
על כן, חשוב ביותר "לתפור" את ההסכם, בדיוק כמו שתופרים חליפה יוקרתית ומשובחת המתאימה בדיוק למידותיו ולנתוניו של האדם הספציפי.
תפירת ההסכם חייבת להיות מקצועית, הגונה ובעיקר יצירתית!
הפתרונות למחלוקות העולות בין בני הזוג הן לא תמיד פתרונות משפטיים. לעיתים צריך לחשוב מחוץ לקופסה בכדי למצוא פתרון שיענה על הצורך הספציפי של אותה המשפחה.
ההסכם חייב לצפות פני עתיד! על עוה"ד העורך את ההסכם לשוחח עם המשפחה ולהכיר כל פרט ונתון. שכן, אף אחד לא רוצה למצוא את עצמו פותח את ההסכם בעתיד בגין נסיבות שהיו ידועות מראש ויכלו להתברר במסגרת ההסכם.
על עוה"ד העורך את ההסכם להיות קשוב ורגיש לאינטרסים של בני הזוג, שהינם לרוב אינטרסים מנוגדים, ולהיות מיומן להוביל אותם לחתימה על הסכם הגון לשני הצדדים!
הסכם גירושין יכלול היבטים רכושיים הנוגעים לנכסים, זכויות סוציאליות ואחרות, מיטלטלין, חשבונות בנק, השקעות וחסכונות, חברות ועסקים, הלוואות וחובות. כמו כן, יכלול ההסכם את סוגיית זמני השהות, המסגרת חינוכית, מקום מגורי הילדים ומרכז חייהם, העתקת מגורים עתידית של אחד ההורים, האחריות ההורית, נסיעות לחו"ל, העברת המידע בין ההורים, התחייבויות שונות לגבי המשפחה המורחבת, התחייבויות לעניין כיבוד ההורה השני וכד'. בנוסף יכלול ההסכם את סוגיית מזונות הילדים, מדור, הוצאות חריגות, אופן העברת התשלום וכיוצ"ב. כך יכלול ההסכם גם את סידורי הגט, עזיבת בית המגורים וכד'.
כמובן שלא כל הסכם חייב לכלול את כל הסעיפים שצוינו לעיל ויהיה מותאם למשפחה הנתונה.
כל מילה בהסכם הינה קריטית, על כן, חשוב מאד לנסח את ההסכם בצורה המשקפת באופן ברור את רצונם וכוונותיהם של הצדדים, באופן כזה שלא תתפתחנה מחלוקות עתידיות על פרשנות ההסכם.
דבר נוסף חשוב לדעת – לסוגיית מזונות הילדים ולסוגיית חלוקת זמני השהות (משמורת): סוגיות אלו, בניגוד לסוגיית הרכוש, על אף שעוגנו בהסכם, לעולם אינן סופיות וניתן לשנותן! ניתן לעתור להקטנה/הגדלת מזונות הילדים ולשינוי זמני השהות שנקבעו עם הילדים בהתקיים שינוי נסיבות מהותי.
לעומת זאת, סוגיית הרכוש אינה ניתנת להתדיינות חוזרת אלא רק במקרי קיצון המנויים בחוק. אין אפשרות להכניס בהסכמי גירושין תנאי מכללא המאפשר פתיחת הדיון מחדש ככל שהדבר נוגע להסדרים ממוניים. כמו כן, משניתן הגט, אין אפשרות להחזיר את הגלגל אחורנית ולפתוח מחדש את הסדרי הרכוש.
צד העותר בתביעה לשינוי הבנות שנקבעו בהסכם, נטל ההוכחה מוטל עליו כי חל שינוי נסיבות מהותי בהקשר לרכיב אותו הוא רוצה לשנות המצדיק את פתיחת ההסכם ושינויו.
את ההסכם יש לאשר בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני על מנת לתת להסכם תוקף של פסק דין. זוגות ידועים בציבור יאשרו את ההסכם אצל נוטריון או בבית המשפט לענייני משפחה.